דולר/ שקל
במהלך החודש החולף התנהל המסחר בתנודות שערים תוך נטייה להיחלשות הדולר אל מול המטבעות המרכזיים בכלל והשקל בפרט. אי הוודאות באשר להשפעת התחלואה בגל השני על הפעילות הכלכלית המקומית והגלובלית הקרינו על השווקים כאשר החמרה בנתוני התחלואה בארה"ב תרמו לחשש מנסיגה מחודשת בשוקי ההון משום תנועת W בעוד עד כה ראו רבים בתנועת השערים תנועה בתבנית V כאשר השפל נרשם באמצע חודש מרץ עם הקריסה בשווקים. משבר הסחר ארה"ב – סין אשר קיבל מפנה אירופי עם החלטת אנגליה לפסול את חברת המובייל הסינית "וואיי" אשר עמדה במרכז המחלוקת בין ארה"ב לסין, מהשתתפות במכרזי הדור ה 5 בתקשורת הסלולרית בבריטניה, החלטה האוסרת השתתפות סינית במכרזים מרכזיים הינה משום מפנה של 180 מעלות ביחסי אנגליה – סין, לאחר עשורים של שת"פ אשר התעצמו עם היציאה האנגלית מהונג קונג בסוף שנות ה 90. על רקע הזרמת ההון הנרחבת שבצעו בנקים מרכזיים לשווקים כאשר בפיקדונות נזילים ובקרנות כספיות בארה"ב מופקדים כ 4.7 טריליון דולר וצעדי הממשלות נתמכים בשמירת רמת ריבית נמוכה עד כדי אפסית הרי שבשווקים ניתן לצפות לתנועות הון לעבר שוק המניות במטרה לתור אחר תשואה. צמצום פער הריביות שבין השקל לדולר תורם לירידה החדה בעניין של החזקת יתרות בדולר וגורר להיחלשות הדולר בזירה המקומית כמו גם השפעת תנועות ההון לעבר השוק המקומי.
הידיעה כי בחצי הראשון של השנה על אף משבר הקורונה, נרשמו גיוסי הון לחברות ההיטק בהיקף של כ 84% מהגיוס בכל שנת 2019 וכי נרשם ברבעון השני והבעייתי שיא בהיקף הגיוסים שעמד על 170 עסקאות בהיקף של 2.5 מיליארד דולר עליה של 33% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019 מסביר את היקף היצע המט"ח ואת הסיבה למעורבות בנק ישראל במסחר המטבעי. בנק ישראל רואה בפעילות הנובעת מגיוסי ההון, כאירוע נקודתי הנדרש לאיזון וקיזוז במטרה לצמצם את השפעתו על הקטרים המרכזיים של המשק שהינם חברות היצוא. ריבית הדולר שוכנת ברמות שפל ומעודדות צריכה והשקעה, לצד תמיכה בקיומם של חברות "זומבי", חברות חדלות פירעון המתקיימות באמצעות גלגול האשראי, כאשר החברות מצליחות ליצר או לגייס מספיק הון / הכנסה למימון עלות הריביות . בועות פיננסיות המועדות לחדלון עם החזרה לעבר תווי של ריבית ראלית חיובית.
בסביבה של ריבית דולרית נמוכה, כאשר העניין גובר בהשקעה באירופה, הבחירות שבדרך בארה"ב (נובמבר הקרוב) משבר מגפת הקורונה בארה"ב והחריגה התקציבית העצומה כל אלו תומכים בתנועה הפרו מטבעית תוך החלשות הדולר אל מול המטבעות המרכזיים.
USDILS – במסחר המטבעי דולר אל מול השקל, עודפי הצע מצד משקיעים זרים וגופים מוסדיים בישראל ממשיך ללחוץ ולגרור לייסוף השקל. בשבועות האחרונים שב בנק ישראל לפעול במטרה לבלום את קריסת השער הנומינלי האפקטיבי שהוא שער העוגן של בנק ישראל בקביעת מדיניותו, בנק ישראל דווח כי רכש בחודש שעבר כ 1.45 מיליארד דולר והגיע להחזקה ב 147 מיליארד דולר שהם שיא ביחס היתרות לגודלו של התוצר המקומי הגולמי, עם העלייה לרמת 36.7%. לאחרונה בנק ישראל דאג לבלום את הייסוף ולא אפשר ייסוף לעבר רמת המפתח בה הבנק רואה ברמת ה 3.40-3.42 ₪ לדולר רמה אשר פריצתה העשויה לעורר היצע מחודש ולגרור לתנועה לעבר רמת השפל הקודמת אשר בתחום 3.38-3.40 הש"ח לדולר. יצואנים ובראשם חברות ההי-טק מוכרים מט"ח בפעילות אמצע החודש הקלנדרי, , עד כה נבלמה התאוששות הדולר ברמות שבקרבת 3.4850-3.50 ובקיצון 3.54-3.56 ₪ לדולר.
נשוב ונציין כי הורדת ריבית הדולר בזמן שריבית הש"ח נתונה מאז ההורדה בחודש אפריל בכ 0.15% לרמת ה 0.1% בלבד, מצמצמת את פער הריביות ותורמת לחוסנו של השקל עם הירידה בעניין בהחזקה בדולר והחשש כי ארה"ב עשויה לגלוש להאטה בפעילות הכלכלית. בשלב הנוכחי על רקע הקולות הנשמעים בבנקים מרכזים באירופה בדבר הסכנה הטמונה בשמירה לאורך זמן של ריבית שלילית בשחיקת החסכון הפנסיוני, יצירת בועות פיננסיות ועוד, החברות מחייבת משנה זהירות וחשיבה מדויקת מצד קובעי המדיניות לבחינת הסכנות ארוכות הטווח אל מול היתרונות בטווח הקצר.
בחודשים האחרונים, צעדים מוניטריים מצד בנק ישראל שרכש אגח ממשלתי ב 50 מיליארד ₪, לצד ההחלטה על הורדת שער ריבית השקל ורכש אג"ח קונצרני בהיקף של 15 מיליארד ₪, מלמדים על מעורבות הבנק בשוק כמו גם התערבות הבנק במסחר מהלכים הבולמים תנודות חריגות בשוקי ההון, .
לסיכום, לדעתנו מגמת הטווח הארוך נותרה, פרו שקלית, בטווח הקצר כל זמן שהדולר נסחר מתחת לרף ה 3.4450 המגמה תומכת בניסיונות לשוב למכור מט"ח במטרה לבחון את עוצמת הפעילים בשוק.
על רקע הערכותינו, כי, במבט לטווח הארוך, המגמה השלטת תומכת בייסוף השקל, נדגיש את החשיבות הרבה הטמונה בגידור חשיפות מטבע, נשמח לסייע ולהרחיב באשר לאלטרנטיבות במיוחד על רקע פוטנציאל השינוי בפער הריביות.