לסקירה לחץ כאן בPDF
טבלת מחירי מתכות
*המחירים במונחי דולר לטון
טבלת מלאים
שערי דלקים ומטבעות נבחרים
שבוע המסחר במדדים המובילים בשווקים הפיננסיים הסתיים בעוד שבוע של ירידות. בתום יום המסחר של 24.05 מדד הדאו ג'ונס עלה לרמת 31,928.62 נק' עליה בשיעור של 2.1% לעומת שבוע שעבר, מדד הנאסד"ק 100 נסחר ברמת 11,769.84 נק', ירידה בשיעור של 0.6% לעומת שבוע שעבר ומדד ה- P500ַ&S עלה לרמת 3,941.48 נק', בכך רשם עליה של 1.0% לעומת השבוע שעבר, לאחר עוד שבוע של ירידות. מדד הפוטסי 100 האנגלי נסחר ברמת 7,484.35 נק', עליה בשיעור של 1.3% לעומת שבוע שעבר, מדד הדאקס הגרמני נסחר ברמה של 13,919.75 נק', ירידה בשיעור של כ- 0.5% ביחס לשבוע שעבר.
ארצות הברית –
חוסר הוודאות הכלכלי השורר במדינות המפותחות נובע מנתוני אינפלציה גבוהים, אל מול החשש שהעלאת הריבית אשר מאטה את הכלכלה תגרור מיתון. בעקבות כך, הנתונים הכלכליים המתפרסמים מניעים את השווקים והציפיות בתנודתיות גבוהה. השבוע התפרסמו נתוני המכירות של בתים חדשים ומדד מנהלי הרכש שניהם הראו על האטה קלה במשק. עם פרסום הנתונים התשואה על אגרות החוב ירדה בצורה משמעותית מתחת לרמת 2.8% והגיע עד 2.75%. כל זאת בהמשך לאמירה של רפאל בוסטיק נשיא הבנק הפדרלי באטלנטה אשר פותחת דלת לעצירת העלאות הריבית בחודש ספטמבר, כמובן אם ורק אם האינפלציה תרד יותר מהצפי בקיץ. יו"ר הבנק המרכזי מר ז'רום פאוול צפוי להמשיך את מדיניות העלאת הריבית האגרסיבית ביוני וביולי לטווח של 1.75% – 2%, כל זאת יחד עם צעד משלים של הקטנת מאזן הפד ב-95 מיליארד דולרים בחודש כחלק ממדיניות הצימצום המוניטרי.
כפי שאמרנו בעבר הקושי בבלימת האינפלציה נובע מכך שהיא אקסוגנית ומצד ההיצע, אין לנגידי הבנקים המרכזיים יכולת להשפיע ישירות על מחירי הדלק הגולמי, מחירי השילוח, מחירי התבואות או לטפל בשרשראות האספקה. כתוצאה מכך בתחילה חששו מהעלאת הריבית והעריכו שהאינפלציה טרנזיטורית (זמנית), כיום העמדה היא – הורדת האינפלציה לטווח היעד גם במחיר של האטת הכלכלה. להערכתנו במידה והלחימה באוקראינה תימשך עוד כחודשיים, ללא ירידה במחירי הסחורות והמזון אנו ניראה פגיעה קשה אף יותר מהמצב כעת. בשונה ממשבר הקורונה ומהמשבר ב-2008 , שכן לבנקים המרכזיים מגבלת יכולת תגובה בסביבה בה האינפלציה שוברת שיאים. ניתן לצפות להתאוששות הדרגתית ומתונה עוד יותר מזו שחווינו בשנת 2021.
אירועים משמעותיים קרובים
• 26.05: פרסום נתוני הצמיחה ותביעות ראשוניות לדמי אבטלה
• 27.05: פרסום נתוני ההכנסות וההוצאות אישיות החודשיים
אירופה –
הבנק המרכזי האירופאי נקט במדיניות מוניטרית מתונה יותר ואיטית יותר, בשונה מהפד האמריקאי והבנק האנגלי. עם זאת לאחרונה החלו לנהל דיונים פומביים על העלאת ריבית אגרסיבית בחודש יולי של יותר מ-0.25%. בעת שהתפרסמו הידיעות על העלאת הריבית עלה שער האירו מול הדולר כ-2% מ-1.045% ל-1.07%. האסטרטגיה בה נוקט הבנק כעת היא כי לאחר סיום תוכנית רכישת אגרות החוב ,אשר תרמה לעידוד הצמיחה באמצעות הרחבה מוניטרית, ניתן יהיה לפעול להעלאת הריבית בשיעור של 0.25% כבר בחודש יולי. כאשר בעת הזו נציגי גרמניה וצרפת בבנק המרכזי האירופי תומכים בעמדתה של נגידת הבנק המרכזי גב' לגארד, לעלות את שער הריבית המוניטרית בשיעור של 0.25%.
כפי שכתבנו בעבר, האינפלציה הגבוהה באירופה מקורה אקסוגני – חיצוני לשוק, ומונעת מהעלייה החדה במחירי חומרי הגלם ובראשם העלייה במחירי הגז והדלק. המקור החיצוני מלמד כי תגובת השווקים לעלייה בריבית צפויה להיות נמוכה מהרצוי והצפוי, כמו כן גובר החשש כי הצעדים יפגעו קשות במאמצי הבנק המרכזי לעידוד התעסוקה והצמיחה. צעדי הנהגת האיחוד בעקבות המלחמה באוקרינה כאשר על הפרק הדרישה להחמיר את הסנקציות על רוסיה ולהטיל אמברגו על יבוא הגז והדלק ממנה, עשויים לפעול כחרב פפיות.
אירועים משמעותיים קרובים
• 31.05 – פרסום נתוני אינפלציה שנתיים
• 01.06- פרסום נתוני התעסוקה
ישראל–
בנק ישראל החליט להעלות את ריבית השקל פעם שניה בתוך כחודשיים בשיעור מצטבר של 0.65%. ההחלטה התקבלה על רקע העלייה החדה במדדי המחירים, ובבנק החליטו להעלות את ריבית הבנק לכדי 0.75%, העלאה שתאמה בדיוק את הערכתנו כפי שפירטנו רבות לאחרונה. הודעת נגיד בנק ישראל בעקבות ההחלטה להעלות את ריבית השקל לרמת ה 0.75%, הדגישה כי "האינפלציה שוחקת את כח הקנייה של הציבור ובראש ובראשונה את כח הקנייה של השכבות החלשות, ולכן אנו נחושים למגר אותה" ראוי לציין כי דברים דומים אמר גם יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי FED, מר ג'רום פאוול.
תחזית מחלקת המחקר בבנק ישראל מורה כי הריבית תעמוד על ה- 1.5% ברבעון הראשון של 2023 וכי רמתה הנוכחית נראית כתואמת למגמה הצפויה. מהאמור משמע כי בבנק ישראל מעריכים כי הריבית תעלה בחמש הפגישות הקרובות של הוועדה המוניטרית רק 3 פעמים בשיעור של 0.25% בכל פגישה. בהקשר לכך, נציין שלאחר עליית הריבית החדה השבוע ונסיקת תשואת עקום ה- IRS (בעיקר בטווחים הקצרים), נמצא כי בשוק ההון מתמחרים כי הריבית בישראל תעלה לרמה של כ- 2.4% בינואר 2023 ולכ- 3% בתחילת 2024. בהקשר לתחזית הריבית – ראוי לציין כי נגיד בנק ישראל מעריך כי האינפלציה תתמתן החל מסוף 2022 בעוד להערכתנו ההתמתנות צפויה עם התמתנות פוטנציאל הפיחות וההתייצבות בשוקי ההון ברבעון האחרון של 2022.
דבריו של נגיד הבנק הפרופ' ירון לפיהם "עליות המחירים בשוק הדיור נובעות בראש ובראשונה מצד ההיצע" מלמדות כי לדעת הבנק לריבית השפעה "משנית" בלבד על שוק הנדל"ן בישראל, דבר העשוי לתמוך בהעלאת ריבית נוספת כבר בתחילת הרבעון השלישי בהנתן כי נתוני האינפלציה והצמיחה יתמכו במהלך מצמצם במטרה לגרום בלימת הלחצים האינפלציוניים והחריגה מיעד האינפלציה (1%-3%).
במהלך השבוע הדולר נסחר תוך ירידה מתונה לאחר ימי התאוששות. הדולר צפוי להמשיך להבלם לפני תחום רמת ההיצע (3.48-3.53) עליו פירטנו ולשוב ולהחלש לעבר תחום הביקושים (3.28-3.33) ₪ לדולר. המהלך בו בנקים מרכזיים פועלים באגרסיביות לבלימת האינפלציה באמצעות העלאת הריבית מאותת על פוטנציאל התנודות בשערי החליפין עם ההשפעה על שוק ההון ותגובת המוסדיים לשינוי בערך ההשקעות ופעולות הגידור. גם בישראל סביבה בה נוסקת האינפלציה, ניתן לצפות כי בנק ישראל ימשיך להעלות את ריבית השקל כאמור לעייל בצעדים מדודים ובמקביל לפעולה דומה גם בריבית הדולר.
הנסיקה בשערי הריביות ובמחירי חומרי הגלם, משפיעים על שווי תיק נכסי הציבור וגוררים את הפעילים המוסדיים לבצע מהלכים של התאמות בתיק הגנות המטבע שברשותם ובכך תורמים לתנודות ולעודפי ביקוש לדולר. כפי שפרטנו בעבר, העלייה בתווי האינפלציה ותנודות חדות במחירי חומרי הגלם והדלקים בראשם תורמים לעלייה בציפיות לאינפלציה. מנגד, החשש מגלישה להאטה כמו גם הנסיקה ברמת התשואות האג"ח הדולרי, תורמים לצמצום ההחזקה בני"ע.
נשוב ונציין כי במבט לטווח הקצר [חצי ראשון שנת 2022 ואף עד לחודש אוג'] הדולר צפוי לנוע תוך תנודות שערים חדות. הדולר ביצע את המהלך המתקן הפרו דולרי עם התנועה לעבר 3.48 ₪ לדולר. לדולר פוטנציאל מוגבל לפיחות לעבר רמת 3.45 ₪ לדולר. טרם מוצה פוטנציאל העלייה החדה בריבית הדולר מהלך הצפוי בכ- 3 מהלכים של 0.5% וכן בהעלאות נוספות בשיעור נמוך יותר, תנועת הריבית צפויה לגרום לעליה בריבית לעבר רמת הריבית הניטרלית השוכנת ברמת ה- 2.4% עד סוף שנה 2022 ואף מעט יותר (כדברי היו"ר פאוול). לעלייה בריבית השפעה משמעותית וישירה על שוק ני"ע ובהתאמה על הביקוש לדולר בשוק המטבע המקומי.
להערכתנו, בטווח הארוך המגמה השלטת פרו שקלית והיא נתמכת בהערכה כי סימני בלימה בעלייה באינפלציה בארה"ב צפויים ברבעון השלישי 2022, וסמני האטה בפעילות הכלכלית, בחצי השני של השנה, יתמכו במעבר להחזקה בשקל = מהלך שיתרום בהמשך להחלשות הדולר. בנוסף, הדולר צפוי להחלש עם העלייה בריבית האירו הצפויה ברבעון השלישי, לצד התמתנות בלחצים האינפלציוניים. עד כה הצע מצד מוכרים המבקשים לגדר חשיפות לטווחים ארוכים כיצואנים ומשקיעים זרים, בלם את הפיחות בקרבת תחום היעד שבקרבת קו המגמה ארוך הטווח של 3.48-3.54 ₪ לדולר, להערכתנו הדולר יתקשה לפרוץ את תחום זה ובכך ימשיך לאותת על התחזקות השקל.
להערכתנו בנק ישראל צפוי כאמור לעייל, להמשיך במדיניותו ולעלות את ריבית השקל כבר בטווח הקרוב לעבר רמת (תחילת רבעון 3) 1%. בהודעת הבנק לאחרונה נמסר כי הבנק יבחן מקרוב את מכלול נתוני המאקרו טרם ביצוע המהלך. שוק המטבע המקומי מושפע מאוד מהתנודות בשוקי המניות בארה"ב. נציין כי העלייה בתשואת האג"ח הדולרי הממשלתי ל 10 שנים אל עבר רמת ה 3%, פוגעת במרחב התמרון של חברות הנדרשות לגייס הון לצורך רכישה עצמית של מניות ו/או חלוקת דיווידנדים, מהלכים התורמים לתנועת משקיעים לאג"ח על פני השקעה במניות ולחולשה בשוק המניות. להערכתנו העלייה בתשואה באג"ח הדולרי ל 10 שנים עשויה להתייצב בתחום 3.25%-3.5% ובכך לאותת על מיצוי המהלך. זרמי ביקוש/היצע גדולים בלמו כצפוי את המשך נסיקת הדולר. "רכבת ההרים" של שער השקל/דולר צפויה להיות עימנו עוד תקופה לא ממשוכת בטרם ישוב השקל להתחזק !, גישת המשקיעים שבחרו ליטול הלוואות בריבית נמוכה (אירו, יאן, פר"ש) לצורך השקעה בדולר בעל הריבית הגבוהה, קרובה למיצוי (CARY TRADE) ועימה תחל תנועה פרו מטבעית ואנטי דולרית עם מימוש ההשקעה בדולר. להערכתנו השינוי והמימוש יתרום לתנודות בשער הדולר אל מול המטבעות המרכזיים. רמת השערים תומכת בהצמדות למדיניות גידור סדורה, עד כה כפי שציינו, העליות מזמנות רמות נוחות לגידור תמורות יצוא בתנאים נוחים.
נקודה למחשבה: נשוב ונציין כי למשקיעים המוסדיים תפקיד מרכזי בקביעת מגמת שער הדולר בזירה המקומית. הגופים המוסדיים פועלים לגדר את החשיפה המטבעית הנובעת מהשקעתם בחו"ל באמצעות מכירת מט"ח לגידור שווי ההשקעה המטבעית. העלייה בריבית הגוררת לשינוי בשווי ההחזקות בני"ע וגל המימושים בבורסות, גוררים לפגיעה בשווי תיק ני"ע דבר המחייב התאמה ותיקון בהרכב עסקאות הגידור המטבעי, אשר גורר לביקוש ער למט"ח.
צוות עובדי פריקו עומד לרשותכם בתכנון ותמחור אסטרטגיות גידור בטווחים השונים: במט"ח, חומרי גלם ושערי ריבית .
שוק המתכות
רמות מלאים נמוכות בתקופה שלאחר משבר הקורונה יוצרים לחצי ביקושים התומכים בטווח הקצר בתנודות מחירים. להערכתנו ניתן לצפות כי הממשל בסין ירכז מאמץ לעידוד הפעילות הכלכלית באמצעות צעדים המרחיבים את הביקושים, עד כה צעדיו לא מנעו את הפגיעה בזירה הגלובלית. במבט לטווח ארוך, צעדי עידוד הפעילות הכלכלית הגלובלית בכלל, באירופה ובארה"ב בפרט, אשר נפגעו עם צמצום ההרחבה הכמותית והנסיקה באינפלציה עשויים לעבור "חישוב מסלול מחדש" במצב בו יכנסו השווקים להאטה ולבלימה בשל אפקט הנסיקה החדה בריביות, במחירי חו"ג והסגרים – מצב אפשרי בחצי השני של שנת 2022. מבט מהיר לשנת 2022 מלמד על עלייה ברמת אי הוודאות באשר למחירי חומרי גלם שמקורם המרכזי בזירת המדינות הנתונות בלחימה כמו אלו הפועלות בתחום כניקל, פחם, גז וכו' לצד שלל המוצרים המסופקים מנמלי ההסגר באסיה.
מחירי הנחושת בסין לא הושפעו במיוחד מאז שהבנק המרכזי של סין הוריד את שער הריבית והממשלה הכריזה על 33 צעדים לחילוץ הכלכלה בעקבות מדיניות ה"אפס הידבקות" שלה. על אף העובדה שהנחושת משמשת תעשיות רבות, מסקטור הבנייה ועד סקטור האנרגיה המתחדשת, פעולות הממשלה לא הצליחו "לעורר" את שוק הנחושת בסין כאשר הביקושים למתכת נותרו ברמות נמוכות יחסית. ייתכן וחבילת הסיוע הממשלתית השפיעה יותר בסקטור הנדל"ן בניסיון לשקמו לאחר שנפגע קשות ממדיניות הסגרים של ממשלת בייג'ין, בעקבותיהם הביקושים בסקטור הנדל"ן בסין "בקיפאון עמוק".
במציאות בה הסגרים נמשכים ועשויים להמשך, מחשבה לגבי רכישת נכס חדש כנראה הדבר האחרון שעולה בדעתם של אנשים. הכלים של הממשלה לתת תמריץ נוסף לשוק הנדל"ן הולכים ואוזלים. אנליסטים מערכים, כי מדיניות הממשלה לא אפקטיבית מספיק על מנת לחזק את הכלכלה הריאלית, סקטור התשתית והייצור. המשקיעים רוצים לראות השקעות מסיביות יותר של הממשלה בסקטור האנרגיה המתחדשת ושינוי המבנה של התעשייה כבדה. סקטור הבנייה מהווה כ-20% מהביקוש לנחושת בסין, לכן המשך הקיפאון בסקטור הנדל"ן יוסיף להקשות על מחירי הנחושת לשוב לרמות שיא, בהן נסחרו במהלך השנה.
מדד ה- LME בבורסת המתכות בלונדון עמד בסיום יום המסחר ב-24.05 על רמת 4,530.4 נק', ירידה שיעור של כ- 0.6% לעומת שבוע שעבר.
COPPER – מחיר הנחושת עלה במהלך שבוע המסחר, כאשר בתום יום המסחר של ה- 24.05 עמד המחיר על רמת 9,544 דולר לטון, עליה בשיעור של 0.4% לעומת הרמה בשבוע שעבר. רמת המלאים ירדה במהלך השבוע, כאשר ב- 24.05 עמדו המלאים על 170,650 טון, ירידה בשיעור של כ- 2.3% לעומת הרמות בשבוע שעבר.
ZINC – מחיר האבץ עלה במהלך שבוע המסחר, כאשר בתום יום המסחר של ה- 24.05 עמד על 3,796.5 דולר לטון, עליה בשיעור של 0.9% לעומת הרמה בשבוע שעבר. רמת המלאים ירדה במהלך שבוע המסחר, כאשר מלאי האבץ עמדו ב-24.05 על רמת 85,650 טון, ירידה בשיעור של 1.1% לעומת הרמות בשבוע שעבר.
NICKEL – מחיר הניקל ירד במהלך שבוע המסחר, כאשר בתום יום המסחר של ב -24.05 עמד המחיר על 27,105 דולר לטון, ירידה בשיעור של 4.0% לעומת שבוע שעבר. רמת המלאים עלתה במהלך השבוע, כאשר ב- 24.05 עמדו המלאים על רמת 72,120 טון עליה בשיעור של כ- 0.3% לעומת הרמות בשבוע שעבר.
ALUMINIUM PRIM – מחיר האלומיניום ירד במהלך שבוע המסחר, כאשר בתום יום המסחר של ה- 24.05 עמד המחיר על 2,964 דולר לטון, ירידה בשיעור של כ- 1.0%. רמת מלאי האלומיניום ירדה במהלך השבוע ועמדה ב- 24.05 על רמת 487,475 טון, ירידה בשיעור של כ- 3.3% לעומת הרמות בשבוע שעבר.
לגרפים של מחירי הסחורות לחץ כאן
מדדי תובלה ימית, אבץ, בדיל, ניקל, עופרת, אלומיניום (PRIM), אלומיניום (ALLOY), קובלט, נחושת, פלדה, פלדה (REBAR), נירוסטה, ליתיום דלק גולמי
