שער הדולר ממשיך לזנק גם היום מול השקל ב-0.8% וכעת הוא נסחר תמורת 3.744 שקלים. האירו מטפס גם הוא ב-0.68% ונסחר תמורת 3.994 שקלים. הליש"ט מזנק ב-1.2% ונסחר תמורת 4.648 שקלים. מתחילת השנה שער הדולר מתחזק ב-5.6% לעומת השקל וזאת למרות העליות בשווקים בעולם ולמרות היציבות של הדולר מול המטבעות בעולם (התחזק מולם ב-0.9% מתחילת השנה). אפשר להגיד שזה בגלל הרפורמה המשפטית, אפשר גם לטעון שזה בגלל המאבק נגדה – זה לא משנה, זה משפיע על הכלכלה. בפועל מתחילת השנה יש נתק מסוים בין הקשר הרב שנתי לפיו עליות בוול סטריט מביאות להתחזקות השקל. זה נכון בדרך כלל, אבל השנה פחות. בשנה שעברה הדולר זינק ב-13% מול השקל אבל אז הסיבה הייתה אחרת – הירידות בוול סטריט.
כזכור, השבוע הפיל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את מניות הבנקים ב-5% ביומיים, זאת אחרי שהציע למסות את מה שהגדיר כ"רווחי היתר שלהם".
האינפלציה בישראל עדיין גבוהה מדי ועומדת על 5% (אם כי נעצרה ולא מטפסת מעבר לכך). התחזקות שער הדולר על חשבון השקל מלבה גם היא את העלייה באינפלציה. בראיון לביזפורטל אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון כי הפיחות בשקל בשנה האחרונה הוסיף כ-1% לגובה האינפלציה הנוכחי, כלומר אילולא היחלשות המטבע המקומי האינפלציה הייתה כעת כ-4%. בנק ישראל יכול כמובן גם להתערב במסחר במט"ח ולהשפיע על השער, אבל לפי שעה הוא לא עושה זאת ובעצם מאותת שהוא ימשיך להעלות את הריבית במשק כדי לעצור את האינפלציה.
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות אומר כי "המשך פיחות השקל, צפוי לבוא לידי ביטוי בעליות מחירים ובעליית המדד. מהלך אשר יגרור עליות ריבית". עם זאת, "פעילות סוף-התחלת החודש הקלנדרי, צפויה לתמוך בתנודות שערים, בשל ביקושים והיצעים המוזרמים מחברות עסקיות לצורך תשלומי שכר ופעילות עסקית של סוף החודש הקלנדרי. צמצום פעילותם של משקיעים זרים בשוק המקומי, מורידה את רף הרגישות ותומכת בתנודות שערים בתחום רחב.
מוקדם יותר השבוע צפו בבנק גולדמן זאקס ששער הדולר ימשיך להיסחר ברמות של 3.7 שקלים לדולר בתקופה הקרובה. "עם מדיניות מוניטרית מוגבלת, אנו מאמינים כי המניע המרכזי לשער השקל-דולר יהיה הפוליטיקה המקומית"
מה יקרה לדולר מול המטבעות העיקריים בעולם?
בבנק השוויצרי לומברד אודייר צופים שהדולר ייחלש מול האירו, הין והפרנק, אך יתחזק מול השטרלינג, הדולר הקנדי והיואן הסיני. לדברי סאמי שער, הכלכלן הראשי וקיראן קאוושיק אסטרטג מט"ח בבנק: "למרות סערת הבנקאות האזורית שחוותה והמשבר הפוליטי על תקרת החוב של ארה"ב, כלכלת ארה"ב נותרה חזקה ותומכת בערכו של הדולר. הצרכן האמריקאי הפתיע את המשקיעים בהוצאותיו ומילא תפקיד משמעותי מאוד בהנעת הכלכלה. בנוסף, הפד צפוי לשמור על סביבת הריבית הנוכחית עד שהאינפלציה תתאזן והמצב הכלכלי יאפשר שליטה בה, מה שתומך עוד יותר בדולר.
"מצד שני, החששות מההתאוששות הכלכלית של סין ומהצמיחה העולמית עוררו ספקות לגבי עוצמתו של הדולר. לדוגמא, הירידה האחרונה במחירי הגז הטבעי הפחיתה את יתרון הסחר בארה"ב על פני יבואני האנרגיה, והטיבה עם האירו והין היפני.
"יתרה מכך, הבנק המרכזי האירופי והבנק הלאומי של שוויץ צפויים להדק את המדיניות המוניטרית, ולצמצם את יתרונות הדולר. מטבעות מקלט כמו הין והפרנק השוויצרי עשויים לחוות תנאי אשראי הדוקים יותר ולהיות מושפעים מחששות המשקיעים לגבי מיתון בארה"ב. עסקת תקרת החוב הדו-מפלגתית עשויה גם היא להפחית את הביקוש לדולר לטווח בינוני. עם זאת, הדרך לירידה בדולר עשויה להיות תנודתית כאשר השווקים מבססים את ההנחות שלהם על המדיניות המוניטרית של ארה"ב ועל צפי הצמיחה העולמית.
"בהמשך השנה הקרובה, הדולר צפוי להיחלש מול האירו, הין והפרנק, אך להתחזק מול השטרלינג, הדולר הקנדי והיואן הסיני. הדומיננטיות ארוכת הטווח של הדולר כמטבע רזרבה גלובלי מוטלת בספק, אך האלטרנטיבות עומדות בפני אתגרים בהיבטים של ביטחון, נזילות ותשואה. אמנם יש גיוון תיקי השקעות מתמשך שמרחיק מהדולר, אך הוא לא צפוי להשפיע באופן משמעותי על ביצועי הדולר, שכן תזרימי המגזר הפרטי ממלאים תפקיד משפיע יותר בהנעת המטבע".
