שער הדולר ידע לא מעט טלטלות בחצי השנה האחרונה, במיוחד לאור אירועי המלחמה בדרום. עם פרוץ המלחמה הוא זינק ל-4.076 שקלים, שיא שלא נרשם למעלה מעשור, אך גם כחודש מאז חלף ה-7 באוקטובר, עת התייצב שער הדולר, הוא ידע עליות ומורדות רבות שתלויות לא מעט בהתפתחויות הלחימה.
התחזקות הדולר (היחלשות השקל) מייקרת את עלויות היבוא ולכן גורמת לעלייה באינפלציה שגוררת העלאות ריבית. כשהריבית עולה, אנשים משקיעים יותר במכשירים פיננסיים בארץ מאשר בחו"ל, בשקלים ולא בדולרים, מה שמביא למכירה של דולרים ולרכישת שקלים – כלומר, ירידה בשער הדולר.
שקל מתחילת השבוע. האירו, לעומת זאת, נמסחר סביב 3.99.
התנודתיות שער הדולר לא בריאה. היא משפיעה כאמור על הסחר הן ביבוא והן ביצוא. היא משפיעה גם על רווחי החברות הבינלאומיות שמוכרות במדינות שונות ורווחיהן מושפעים משערי המט"ח. זינוק של הדולר טוב ליצואנים ופוגע ביבואנים, אם כי לבורסה המקומית זה דווקא טוב כי זה אומר שכל דולר שווה יותר שקלים כך שהפגיעה היא פחותה. מי שעוד עשוי להרוויח מכך הוא בנק ישראל, שאולי ינצל את המצב כדי לכסות לעצמו חלק מהפסדי הענק שנגרמו לו בשל רכישות הדולרים העצומות בשנים האחרונות כדי לתמוך בדולר שנחלש לאורך השנים האחרונות.
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "שוק המטבע המקומי ממשיך להגיב לתנועות היצע מצד יצואנים, הנדרשים לשקלים. פיחות השקל ממשיך להיבלם מתחת לרמת 3.75 שקל לדולר. העלייה בגירעון, לצד ההסלמה הביטחונית עשויים לגרור לפיחות השקל אל מעל לרמת 3.8 שקלים לדולר. עד כה, הפעילות של הגופים המוסדיים על רקע התאמת תיק הגידורים לשווי הנכסים, לא הביאה לתנודה חריגה בשוקי המטבע. אולם, להערכתנו, שינוי בציפיות וירידות בשוקי המניות, עשויים לגרור לביקושי מט"ח גם מצד הגופים המוסדיים. הייצוא הישראלי, בתקופה של מיעוט בביקוש, הוא הגורם המרכזי לייסוף השקל".
