כלים לניהול סיכונים: 1. הגדרת מקור הסיכוןהאם מקור הסיכון הנו משתנה חיצוני (אקסוגני) או משתנה פנימי (אנדוגני) לפעילות החברה. מקובל להניח כי משתנה הסיכון מתפלג בנקודת זמן לפי Log-Normal-Distribution למרות שהנחה זו הינה הנחה תיאורטית בלבד, נוהגים כולם להשתמש באופן פרקטי במסקנות הנובעות מהנחה זו כפי שנראה בהמשך. מאחר והתנהגותו של מקור הסיכון חייבת להיות מאופיינת לאורך זמן, הנחת ההתפלגות באה לידי ביטוי לאורך זמן בתהליך המבוסס על התפלגות זאת. 2. כלים לניהול סיכוניםלמעשה כל פעילות עסקית המאופיינת במקדם מתאם נמוך מיחידתי עם מקור הסיכון, הנה כלי ניהול סיכונים. הכלים היעילים יותר הם אלו שמקדם המתאם שלהם עם מקור הסיכון מתקרב ל – (-1). מאחר ובמציאות קשה להצדיק נכסים שמקדם המתאם שלהם נמוך מאפס, אנחנו נזקקים לכלים פיננסיים / מימוניים אשר ניתן באמצעותם באופן מלאכותי (סינתטי), לייצר מקדמי מתאם שליליים עם כל מקור סיכון. הרעיון העומד מאחורי כלים אלו שניתן באמצעותם ובתוספת נכס חסר סיכון לבצע רפליקציה משלמת של מקור הסיכון. 3. כלים פיננסים:חוזים עתידיים ועסקות SWAPSקטגוריה זו מכילה התחייבויות חוזיות שביצוען – מסירה ותשלום – מבוצעים בתאריך עתידי בעוד שמחיר העסקה נקבע בעת חתימת החוזה. על פי רוב, אם כי אין זה הכרחי, לא מתבצעת כל העברת כספים בעת חתימת החוזה. חוזה עתידי (עסקת פורוורד) מאופיין בכך שמחיר העסקה נקבע במונחים של נכס חסר סיכון, ואילו בחוזהSWAP המחיר נקבע במונחים של נכס מסוכן. דהיינו, בחוזה עתידי קיים מקור סיכון אחד ואילו בחוזהSWAP קיימים לפחות שני מקורות סיכון. חוזה עתידי – עסקת פורוורדעסקה עתידית (עסקת פורוורד) הינה התחייבות של הצדדים לפיה תבוצע החלפה של נכסי בסיס (קבלת נכס א': המטבע הנרכש כנגד מסירת נכס ב': המטבע הנמכר) החלפת הנכסים תבוצע במועד הפרעון.עסקת SWAPעסקת ה-swap מורכבת משתי עסקות פיננסיות נגדיות. דהיינו, SELL/BUY או BUY/SELL. עסקה אחת הינה משום זכות חוזית (רכישת המטבע) והעסקה השניה הינה התחייבות חוזית (מכירת המטבע).החברה רוכשת חוזה עתידי (עסקת פורוורד) ובה קונה עתידית את המטבע, ובמקביל מבצעת החברה מכירה עתידית של המטבע לתאריך רחוק יותר. חוזי אופציותעסקת אופציה כשמה כן היא. האופציה מאפשרת לחברה להחליט בתום העסקה האם ברצונה לממש את העסקה או לא. אופציה הינה זכות חד צדדית של רוכש האופציה אשר יוכל להחליט על מימוש האופציה בתאריך עתידי. לעומת זאת מחיר האופציה (הפרמיה) נקבע בעת ביצוע העסקה. כלומר, באמצעות תשלום פרמיה מראש,רוכשת החברה זכות להנות מרווח שיווצר במקרה של שינויי שער החליפין בהתאם לכיוון האופציה (CALLאו PUT). אופציית CALLמכשיר האופציה פועל בדומה לפוליסת ביטוח בה עומדת לרשות הרוכש הזכות לנכס בסיס בתמורה לתשלום פרמיה ובשער מימוש (מחיר) המוגדר מראש. אופציית CALL בין מטבעית משמשת מכשיר הגנה מפני שינויים אפשריים, בלתי צפויים, בשערי החליפין של התחזקות המטבעות בהן לחברה התחייבויות ו/או תקבולים עתידיים. מטרת החברה בניהול סיכונים:בקניה – הגנה על קנית נכס מסוכן בעתיד (חשש מפני עלייה בשער החליפין)במכירה – הגנה בהווה על נכס מסוכן (חשש מפני שחיקת ערך הנכס) אופציית PUTמטרת החברה בניהול סיכונים:בקניה – הגנה על נכס מסוכן בעתיד (חשש מפני ירידה בשער החליפין)במכירה – הגנה על נכס מסוכן בהווהשתי ההגנות הללו שונות באופיין, ברמת הסיכון ובעלותן. כלים סינתטייםישנם כלים פיננסיים רבים אשר באמצעותם יכולה החברה להיעזר על מנת לנהל את סיכוני החשיפה. כלים פיננסיים אלו חלקם פשוטים וחלקם מורכבים ודורשים בחינה מדויקת של הפרמטרים, ההשלכות של ביצוע העסקה על החברה וכן ההשפעות על כלל החשיפה של החברה.לצורך הדוגמא נציג את עסקת הצילינדר: בעסקת הצילינדר רוכשת החברה אופציה אשר תגן על ההתחייבות – החשיפה בגין נכס הבסיס המסוכן שצפוי בעתיד ומנגד מוכרת אופציה בה מתחייבת החברה לרכוש את נכס הבסיס בשער מימוש אשר נקבע בעת רכישת האופציה. בבחינת מדיניות ניהול סיכונים של חברה, יש לשים דגש על מספר כללים חשובים:כלל א'מדיניות ניהול סיכונים חייבת להתייחס אל כל מקורות הסיכון והקשרים הקיימים (במידה וקיימים) ביניהם. מדיניות של ניהול סיכונים ביחס למשתנה אחד בלבד עשויה אף להגדיל את רמת הסיכון ביחס למצב שבו לא נקטה החברה כלל פעולות לצורך ההגנה. (זאת כאשר המתאם בין שני מקורות הסיכון הינו שלילי – התחייבות מול נכס באותו מטבע וכו'). מדיניות ניהול סיכונים ביחס למקור סיכון אחד בלבד עשויה להעלות את רמת הסיכון.כלל ב'תרומתו של מקור סיכון מסוים לחשיפה הכוללת של החברה חייבת להימדד במונחים של מקדמי המתאם עם חשיפות אחרות הקיימות בחברה, תוך התייחסות למשקלו של כל מקור סיכון בגודל החשיפה.
- סיכון סיסטמתי – זהו סיכון המבטא את השפעת השוק כולו על רמת הסיכון של החברה.
- סיכון ייחודי – סיכון זה מבטא סיכונים הספציפיים לחברה מסוימת. ניתן לומר כי מדיניות ניהול סיכונים ייחודיים אינה כרוכה בעלות ולפיכך מדיניות אי חשיפה הינה דומיננטית על פני מדיניות חשיפה.
על פי רוב, חשיפות החברה לסיכונים כוללות את שני סוגי הסיכונים הללו. בסעיפים הבאים נוכיח כי חשיפותיה הממוניות של הח
ברה הינן בדרך כלל משום חשיפה לסיכון ייחודי, כאשר מרכיב הסיכון הסיסטמתי בא לידי ביטוי בהפרשי שערי הריבית הריאליים הקיימים בין מדינות. כלל ג'מדיניות הקטנת חשיפות עסקיות (כאשר מקור הסיכון מוגדר כסיכון סיסטמתי) הינה רלוונטית לגבי חברה אשר מקור סיכון חדש הגדיל את רמת החשיפה בפועל מעבר להעדפת הסיכון הנגלית של החברה. במקרה זה חייבת החברה לקבל החלטה באם להקטין את החשיפה שכן הקטנה זו תהא כרוכה בעלות כלכלית, או לפזר את סיכון.לא תמיד עומדת החברה בפני כל אפשרויות הפעולה. ישנם מצבים בהם החברה אינה יכולה לפזר סיכון בשל מגבלות המוטלות על פעילותה, או עצם פעילות החברה מחייבת חשיפה למקור סיכון ספציפי. במקרה זה מדיניות ניהול סיכונים תהיה כרוכה בעלות כלכלית. החברה צריכה לשקול את משמעות העלות הכלכלית הזו ביחס להעדפות "סיכון – תשואה" הספציפיים של החברה. בעוד שהעלות הכלכלית של הקטנת חשיפה מתומחרת בדרך כלל בתנאי שוק, הרי שערכה של הקטנת החשיפה לגבי החברה הינו ספציפי. לדוגמא: עלות הקטנת חשיפות מימוניות של חברה מתומחרות על ידי עושי השוק בהתאם לערכי שוק באותה עת. יוצא, שהחברה עומדת בפני החלטה כי למרות שמקור סיכון מסוים הגדיל את דרגת החשיפה שלה, עדיין אין מקום להקטנת החשיפה וזאת בשל העובדה כי העלות הכלכלית של הקטנת החשיפה המימונית גבוהה מהערך שמייחסת החברה להקטנת החשיפה. כלל ד'בהתאם לכלל ג' והמסקנה הנובעת ממנו, יתכן מצב שבו החברה תעדיף הקטנת חשיפה ולעומת זאת, יתכן מצב אחר, בו החברה תעדיף להימנע מהעלות הכרוכה בהקטנת החשיפה. אין דרך אמצע, שכן רק אחת משתי האפשרויות הנ"ל תהא עדיפה לחברה. לפיכך פשרה בדרך של שילוב מדיניות ניהול סיכונים והימנעות ממדיניות ביצוע הגנות בדרך של יצירת תחזיות לגבי התנהגות מקורות הסיכון, אינה אופטימלית לחברה. כלל ה'בשום מקרה אסור לאפשר לתוכנת המחשב או למפעילה לקבוע את המדיניות ו/או לשנות את קווי מדיניות של החברה בשל תוצאות בפועל משימוש בכלי המדיניות. כלומר, אין לשנות מדיניות בשל העובדה שבתקופה מסוימת אי שימוש בכלים הפיננסיים הייתה מביאה לתוצאה בפועל טובה יותר. המאפיין היחיד שמצדיק שינוי מדיניות כפי שנאמר לעיל הינו שינוי ברמת הסיכון של החברה הכרוכה במקור הסיכון. נדגיש כי אין בשרות זה משום תחליף לניתוח כלכלי של תמהילי המחירים כמו גם תכנון וניהול תזרים המזומנים, ניתוח מאזן החברה, ניתוח דוח רו"ה וכו'. כמו כן אין בכוונת השרות הנ"ל לעסוק בניתוח פרטני של מבנה ההון החוזר של החברה ו/או הבעת דעה על הסעיפים השונים במאזן, דוח רו"ה וכו'.
