השווקים כבר החליטו ביידן הוא הנשיא הבא
השווקים כבר החליטו ביידן הוא הנשיא הבא וחבילת הסיוע הגדולה בהיסטוריה צפויה בחודשים הקרובים בהיקף של טרליוני דולרים. הציפייה להצפת השווקים בנזילות חסרת תקדים תורמת לנסיקה בשערי המניות תוך התעלמות מסוגיות חוקתיות והחשש מסחבת בתהליך אישרור ההצבעה במדינות השונות, תהליך העשוי להמשך לאורך תקופה ממושכת עד למועד השבעת הנשיא בחודש ינואר 2021.
בזירה המקומית העלייה החדה במדדים המובילים יוצרת חשיפה לגופים המוסדיים המוכרים מט"ח לגידור החשיפה שנוצרה בעקבות העליה בשווי תיק ההשקעות בבורסות חו"ל. בנוסף מכירות מצד יצואנים ומשקיעים מוסיפים "דלק" לעודפי ההיצע וגררו לירידת הדולר לעבר רמת הביקוש שסביב רמת 3.3860 ש"ח לדולר. הדולר נתן במגמה פרו שקלית כאשר בנק ישראל צפוי לשוב ולהתערב במקרה של התחזקות השקל אל עבר רמת 3.35 ש"ח לדולר. השחיקה בשער העוגן – שער סל המטבעות, המשמש בקביעת מדיניות בנק ישראל בשווקים מאותתת על עליה בסבירות להתערבות במסחר היה והשער הנומינלי האפקטיבי ימשיך לצלול.
אי וודאות תתמוך בהתחזקות הדולר
ההצבעה בבחירות בארה"ב אומנם הסתיימה אך הספירה עוד תמשך לדעת מומחים לפחות כמה ימים נוספים ואפשר וסוגיות חוקתיות ופניה לערכאות תעכב את פרסום הודעת הניצחון עוד זמן לא מבוטל. בצל האירועים, והצורך הגובר בתוכנית חילוץ כלכלי נוספת בארה"ב, תוכנית המתעכב עד להשלמת הבחירות לבתי הנבחרים ולנשיאות, ושלל נושאים פתוחים העומדים לפתחו של הנשיא הנבחר השווקים מתקשים לנקוט עמדה.
השווקים אינם "אוהבים" מצבים של אי הוודאות במיוחד כאשר אלו מתרחשים בכלכלה הגדולה ארה"ב ועל הפרק שאלות חוקתיות לצד זהות הנשיא הבא והשליטה בבתי המחוקקים, חידוש הספקות בקרב משקיעים יעודד ריצה מחודשת לעבר אי מבטחים, לחולשה בשוקי ההון ולהתחזקות הדולר בזירה המקומית..
גישתו הכלכלית של המועמד הדמוקרטי ג'ון ביידן ומצא המפלגה הדמוקרטית מלמד כי, צפויה העלאת מיסים ומנגד הממשל בהנהגת הדמוקרטים יבקש להזרים הון רב מדובר על סכומי שיא של 3.5 טריליון דולר ויותר, לתמיכה באוכלוסיות חלשות הנזקקות לסיוע פדראלי, לצד מגוון רחב של תחומים כעידוד המעבר וההשקעה באנרגיה מתחדשת לצד צמצום השימוש בדלקים ובפצלים. הפעלה מחודשת של תוכנית הביטוח הרפואי ברמה פדראלית ועוד כחלק ממדיניות חברתית המבקשת מעורבות גבוהה מצד הממשל לשמירת סל השרותים ההכרחי לרווחת אזרחים.
מנגד הגישה הרפובליקנית, דוגלת בהתערבות מינימלית והשארת השוק לכוחות השוק תוך עידוד העסקים לעבור ליצר ולפתח בארה"ב כמו גם פעולה לשמירת תנאי סחר נוחים ליצוא האמריקני.
המוסדיים חשופים ושער הדולר מגיב בהתאם
בימים האחרונים, גופים מוסדיים רבים החשופים לשינוי בשערי המטבע פעלו לצמצום החשיפה המטבעית שנסקה בחודשים האחרונים לכדי 19%. בחזרה לעבר הרמה של השנים האחרונות בקרבת ה 14%. פעילותם של המוסדיים, גררה במהלך השבוע האחרון לביקוש ער לדולר ולפיחות מחודש אל מעל לרמת ה 3.42 ש"ח לדולר כאשר הדולר נע בדיוק כפי שפרטנו בהרחבה בסקירותינו לעבר רמת ה 3.4260 ואף מעט יותר, נבלם בהצעים מצד סוחרים ויצואנים, ושב ונחלש.
ברעש הבחירות רק לא לשכוח את מנוע הצמיחה – היצוא
היחלשות הדולר בעולם תורמת לבלימת התחזקות הדולר בזירה המקומית כמו גם הפעילות הערה מצד היצואנים המוכרים מטבע לתשלומי שכר ומיסים. אין שינוי בהערכתנו לפיה בטווח הארוך על רקע מבנה שוק המטבע המקומי, שוק הנתון לעודפי היצע של מטבע זר, הן מצד הגופים המוסדיים הפועלים לגידור חשיפות, היצואנים המוכרים מט"ח לתשלומי שכר ומיסים בשקלים ופעילותם של המשקיעים הזרים הנדרשים לשקל, כל אלו תורמים להחלשות הדולר בזירה המקומית מהלך הגורם לפגיעה בתנאי הסחר של היצוא הישראלי מוטה הדולר (38%).
גרף סל המטבעות גרף הדולר/שקל והאירו/ דולר
דולר שקל 
גרף דולר/שקל
גרף תחזית דולר/שקל
אירו דולר
גרף אירו/דולר
גרף תחזית אירו/דולר
ליש"ט/ דולר
גרף ליש"ט/דולר
גרף תחזית ליש"ט/דולר
יאן יפני דולר 
גרף דולר/ יאן יפני
גרף תחזית דולר/ יאן יפני
