סקירה חודשית- אוקטובר 2016

הוועדה המוניטרית החליטה שלא לשנות את הריבית לחודש אוקטובר 2016.

הוועדה המוניטארית בראשות הנגידה גב' קרנית פלוג, החליטה להותיר את הריבית לחודש אוקטובר ללא שינוי ברמה של 0.10%.  החלטה זו עקבית ובאה על רקע רצון בנק ישראל להחזיר בשנה הקרובה את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה, תוך שמירה על היציבות הפיננסית. פעולת הבנק תהא בהתאם להתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן בכפוף למדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים המובילים.

מדד המחירים לצרכן בחודש אוגוסט ירד ב- 0.3% בניגוד לציפיות החזאים אשר צפו שהמדד יוותר ללא שינוי. העליות הבולטות נרשמו בסעיף ירקות טריים אשר עלה ב- 3.3%. הירידות הבולטות נרשמו בסעיפי: ההלבשה וההנעלה אשר ירדו ב– 4.2%, פירות טריים ירדו ב- 2.5% ותחבורה ותקשורת שירדו ב- 1.3%. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית בשיעור של 0.7%, כאשר מתחילת שנה רשם המדד עליה של 0.1% בלבד.

הפעילות הריאלית – האינדיקטורים אשר התווספו החודש מצביעים על קצב פעילות גבוה מזה של השנים האחרונות: על פי האומדן השני לנתוני החשבונאות הלאומית ברבעון השני,  התמ"ג צמח ב-4.0% לעומת 3.7% באומדן הראשון (נתונים מנוכי עונתיות במונחים שנתיים). תחזיות הצמיחה לרבעון השלישי מצביעות על קצב התרחבות הכלכלה ברבעון זה בדומה לקצב ההתרחבות בשנים האחרונות העומד בטווח של  2% – 3%. המדד המשולב עלה בחודש אוגוסט בשיעור של 0.2%,  כאשר הגידול במשרות הפנויות לצד עליה בפדיון ענף המסחר ובהתחלות הבנייה היו בין התורמים העיקריים לעלית מדד זו.

נתוני שוק העבודה – התמונה העולה משוק העבודה מוסיפה להיות חיובית. נמשכת עליית השכר בהובלת ענפי המגזר העסקי. השכר הריאלי במשק עלה בחודשי אפריל-יוני ב-0.3% ביחס לשלושת החודשים הקודמים, לעומת עליה בשיעור של 0.1% בשכר הנומינלי. שיעור האבטלה (קבוצת גיל 25-64 מנוכה עונתיות) נותר ללא שינוי ברמה נמוכה של 4.0%. בחודש אוגוסט נרשמה עליה בשיעור המשרות הפנויות במשק אשר עלה לרמת שיא של 4.0% (מנוכה עונתיות).

שוק הדיור- סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה ב – 0.4% לאחר שביולי עלה המדד בשיעור של 1.2%. מחירי הדירות שבו לעלות בחודשי יוני – יולי 2016, כאשר עלו ב-0.1% (נתון שאינו סופי(. ב- 12 החודשים שהסתיימו בחודשי יוני-יולי עלו מחירי הדירות בשיעור של 6% עליה מתונה יותר לעומת הנתון הקודם של מאי-יוני כאשר בתקופה הזאת מחירי הדירות רשמו עליה של 7%. בחודש ספטמבר התחזק השקל מול הדולר ב– 0.7%, ושער החליפין הנומינלי האפקטיבי רשם ייסוף בשיעור דומה של 0.7%. שיעור הייסוף במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי עמד על כ- 5% ב 12 החודשים האחרונים. ייסוף הש"ח, פוגע בכושר התחרות של ישראל בכפר הגלובלי ומאתגר את התעשייה המקומית אל מול יבוא זול וזמין.  

מצב השוק- במחצית הראשונה של 2016 צמח המשק בשיעור של 2.9%. האומדן השני של הצמיחה לרבעון השני עמד על 4.0%.  הצריכה הפרטית המשיכה להוביל את הצמיחה, בתמיכת הגידול בשכר. התוצאות הראשוניות לרבעון השלישי מצביעות על המשכיות בקצב הצמיחה, אשר צפוי לעמוד על 2%—3%, בדומה לשנים הקודמות. היצוא צמח בחודש האחרון ב- 10.9% היצוא (ללא יהלומים וחברות סטארט אפ) צמח ב-10.9% לעומת 5.7% באומדן הראשון. בחודשי יולי-אוגוסט יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) היה גבוה ב-1.3% מהממוצע החודשי ברבעון השני. היבוא נותר ללא שינוי. יצוא השירותים (מנוכה עונתיות) ירד בחודש יולי ב-6.4% לעומת עליה בחודש הקודם. נתוני התיירות הנכנסת מוסיפים להיות חלשים כאשר בחודשי ינואר-אוגוסט היה מספר כניסות התיירים נמוך בכ-3% לעומת התקופה המקבילה בשנת – 2015.

שווקים בינלאומיים קצב הצמיחה בזירה הגלובלית מוסיף להיות אטי. שיעור הצמיחה בסחר העולמי עמד בשנה האחרונה על 1% בלבד. תחזיות הצמיחה ל 2016- 2017 הורדו על יד אירגון ה- OECD בשיעור קל של 0.1%. מכלול נתוני מאקו כלכליים לצד היעדר לחצים אינפלציוניים בזירה הגלובלית תומכים בשמירה על סביבת ריביות נמוכות. תחזיות הצמיחה לרבעון השלישי של 2016 בארה"ב עומדות על 2.9%. הצריכה הפרטית מוסיפה להוביל את הכלכלה, לעומת זאת נתוני המגזר התעשייתי מוסיפים להיות חלשים. באוגוסט התווספו למגזר הלא-חקלאי 151 אלף משרות. למרות הנתון החלש יחסית, תוספת משרות זו סייעה למנוע עליה בשיעור האבטלה. בישיבת חודש ספטמבר הותיר ה-Fed את הריבית ללא שינוי ברמת 0.25%-0.50%. בהודעתו מסר ה- Fed כי יש סיכוי להעלאת ריבית אחד לפחות, עד תום שנת 2016. הערכת ה- fed, נתמכת על ידי אנליסטים בשוק אשר מעניקים הסתברות גבוהה לסיכויי העלאת ריבית הדולר.  קצב הצמיחה של כלכלת האיחוד האירופי מוסיף להיות נמוך. הבנק המרכזי האירופי צופה צמיחה של 1.6% בלבד בשנים 2017—2018. אי הוודאות המתמשכת בזירה הפוליטית מוסיפה להעיב על הצמיחה. מדד מנהלי הרכש בבריטניה שב ועלה לרמות שמעידות על התרחבות הכלכלה. אי בהירות באשר לתנאי היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי עלולים להוסיף ולהעיב על הכלכלה הבריטית ולתרום לתנודתיות בשער לירת שטרלינג מול הדולר עד לגיבוש הסופי של ההסכמים. הצמיחה ביפן נותרה כמעט אפסית, והבנק המרכזי הודיע על תכנית "לשליטה על עקום הריביות", במסגרת התוכנית, הבנק ינסה לשמר את תשואת האג"ח הממשלתיות לעשר שנים בקרבת רמת ה 0% . הבנק המרכזי היפני ימשיך בתכניתו להרחבה המוניטרית על מנת לעודד את האינפלציה במדינה. במרבית המשקים המתעוררים חל שיפור מסוים בהערכות לגבי הפעילות, ומרבית הנתונים הכלכליים שפורסמו החודש בסין היו חיוביים. מחירה של חבית נפט מסוג ברנט רשם עליה בחודש ספטמבר של כ – 4.0% מדד הסחורות ללא אנרגיה רשם ירדה קלה.

נקודה למחשבה

ההתייצבות בשער מטבעות הסחר המרכזיים של ישראל ובראשם האירו, הפרנק השוויצי, והיואן הסיני תורמים לצמצום מעורבות בנק ישראל במסחר המטבעי. חולשת הדולר בזירה הגלובלית לצד תנועת השער הנומינלי האפקטיבי בתחום שערים צר תורמים להחלטה של בנק ישראל שלא להתערב במסחר טרם החלשות הדולר לעבר רמות קיצון. אין שינוי בהערכתנו לפיה בראיה לשנת 2017 לשקל פוטנציאל התחזקות משמעותי אל מול הדולר! אולם בטווח הקצר ועל רקע משבר הבנקאות באיטליה, חולשת הליש"ט ופוטנציאל גבוה לעליה בריבית הדולר ברבעון הרביעי של שנת 2016 להערכתנו הדולר טרם מיצה את פוטנציאל ההתחזקות אל מעבר לרמת 3.80 ₪ לדולר. הצעי הסקטור העסקי והשקעות ישירות של זרים ממשיכים ליצור עודפי הצע מט"ח וגוררים להתחזקות השקל אל מול הדולר. נציין כי בסל מטבעות הסחר של ישראל, לדולר משקל דומה למשקל האירו. בהרכב מטבעות השער הנומינלי האפקטיבי, משקל הדולר הינו כ 26.4% בלבד. ייסוף בשער עוגן זה, גורר את בנק ישראל להתערבות ישירה באמצעות רכישת דולרים. משמע, בנק ישראל בוחן את מדיניותו לא על בסיס שער הדולר/ש"ח בלבד! אלא בעיקר, על בסיס השינוי בשער הדולר אל מול מטבעות הסחר ושער הדולר בזירה המקומית. להערכתנו בטווח הקצר ימשיך בנק ישראל לשמור על התעשייה המקומית בכלל וענפי היצוא בפרט וימנע גלישה במדרון החלקלק במקרה של פריצת התחום 3.68-3.72 ₪ לדולר.