סקירה חודשית- דצמבר 2017

הוועדה המוניטרית החליטה ב 27 לנובמבר להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%.

הוועדה המוניטארית בראשות הנגידה גב' קרנית פלוג, החליטה להותיר את הריבית לחודשים דצמבר 2017 וינואר 2018 ללא שינוי ברמה של 0.10%.

בכוונת הוועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו.

מדד המחירים לצרכן בחודשים האחרונים חלה עלייה קלה בסביבת האינפלציה, אך היא עדיין נמוכה מהיעד. האינפלציה בהסתכלות ל-12 החודשים האחרונים עלתה מאז אוגוסט, ובאוקטובר היא הגיעה ל-0.2%. הפחתות המחירים שיזמה הממשלה חזרו להשפיע, אך במידה פחותה מבעבר. האינפלציה במחירי המוצרים הסחירים עולה אך ממשיכה להיות שלילית, על רקע התפתחות שער החליפין והשינויים בהתנהגות הצרכנית, ואף על פי שמחירי האנרגיה תורמים תרומה חיובית מתונה. האינפלציה במחירי המוצרים הבלתי סחירים עולה בעיקר בשל המשך העלייה בסעיף הדיור, ומושפעת גם מהגידול בכח הקנייה כתוצאה מהעלייה בשכר הריאלי במשק. לאחר פרסום מדד אוקטובר חלה עלייה מסוימת בתחזיות ובציפיות לאינפלציה למרבית הטווחים, אך הציפיות לטווח של עד שנתיים עדיין נמוכות מהיעד, הציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות בתוך היעד.

הפעילות הריאלית על פי האומדן הראשון של נתוני החשבונאות הלאומית, הצמיחה גדלה ברבעון השלישי לקצב של 4.1%,  כך שקצב הצמיחה הממוצע בשנה האחרונה תואם את קצב הצמיחה הפוטנציאלי של המשק. ברבעון השלישי הצריכה הפרטית השוטפת שבה למלא תפקיד מרכזי בצמיחה, וצמיחת היצוא (ללא יהלומים וחברות הזנק) נבלמה; יצוא הסחורות התכווץ – על רקע הייסוף בשער החליפין ואף על פי שהסחר העולמי הוסיף להתרחב בקצב מהיר – בעוד יצוא השירותים צומח בקצב נאה. הנתונים משוק העבודה מוסיפים להצביע על רמת פעילות גבוהה.

פירוט מאזן הפעילות העסקית הכוללת , על פי דיווח המנהלים, באוקטובר 2017, מצביע על הרעה קלה במאזן הפעילות העסקית הכוללת, ירידה בהערכת המנהלים חלה בענפי התעשייה: הבינוי, המסחר הקמעוני והמלונאות. הטבה בהערכת המנהלים חלה בענף השירותים.

נתוני שוק העבודה – השכר ממשיך לעלות בקצב מהיר, מספר המשרות הפנויות גדל ושיעור האבטלה מצוי במגמת ירידה – כל אלו תומכים בהערכה ששוק העבודה מצוי בתעסוקה מלאה.

שוק הדיור – נתוני שוק הדיור ממשיכים להצביע על האטה מסוימת בפעילות, תוך המשך עלייה של  מחירי הדירות בקצב מתון יחסית. היקף העסקאות ממשיך לרדת, ומושפע ככל הנראה מאי ודאות לגבי ההשפעה שתהיה לתוכניות הממשלה בתחום הדיור, קצב נטילת המשכנתאות יציב יחסית מזה כתשעה חודשים, ובשלושת החודשים האחרונים חלה התייצבות גם בריבית על המשכנתאות.

שער חליפין  שער החליפין התייצב מאז הדיון המוניטרי האחרון. ב-12 החודשים האחרונים הסתכם הייסוף במונחי השער האפקטיבי ב-5.0%.

מצב השוק האינדיקטורים הכלכליים לחודשים האחרונים מצביעים על עלייה ברוב המדדים שנבדקו. ברכישות בכרטיסי אשראי, במדד המכירות ברשתות השיווק, במדד הפדיון לכלל ענפי המשק ובמדד המחירים לצרכן.

במקביל, נרשמה ירידה ביבוא וייצוא הסחורות, במדד הייצור התעשייתי ובמדד הפדיון במסחר הקמעוני. יצוא הסחורות ירד באוגוסט – אוקטובר 2017  ב – %14.3 בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 18.6% בשלושת החודשים הקודמים. יבוא הסחורות ירד באוגוסט – אוקטובר 2017 ב – 0.9% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 1.4% בשלושת החודשים הקודמים.

שווקים בינלאומיים המומנטום החיובי בכלכלה העולמית ממשיך להתבסס. בתי ההשקעות העלו את תחזיות הצמיחה, והם חוזים שהשיפור יימשך גם ב-2018. למרות השיפור בפעילות – תהליך שמתבטא בירידה בשיעור האבטלה וצמצום פער התוצר במשקים השונים – ולמרות העלייה במחירי הנפט.  האינפלציה ברוב המשקים העיקריים עדיין נמוכה מהיעד. חלק מהבנקים המרכזיים הגדולים היטו את המדיניות המוניטרית לכיוון מרחיב פחות: בארה"ב, הבנק המרכזי (Fed) צפוי להעלות את הריבית בדצמבר, באיחוד האירופי הבנק המרכזי (ECB) הודיע כצפוי שרכישות האג"ח יימשכו ב – 2018, אולם היקפן יצומצם, ובבריטניה העלה הבנק המרכזי את הריבית. עם זאת, הסביבה המוניטרית נותרה מרחיבה מאוד – צעדי המדיניות באירופה ובבריטניה לוו במסרים יוניים, וביפן חזר הבנק המרכזי על מחויבותו למדיניות המרחיבה. כלכלת ארה"ב צמחה בקצב מהיר ברבעון השלישי, ועל פי הערכות מוקדמות צפויה צמיחה דומה גם ברבעון הרביעי. רפורמת המס עשויה לעבור תהליכי אשור בקונגרס ובמוסדות הממשל כבר מתחילת 2018 ולתמוך בצמיחה בטווח הקצר, תוך הגדלת הגירעון והחוב. מהלכי החקיקה צפויים להמשך לאורך תקופה ממושכת אולם בשלבים הראשונים ניתן לצפות להחלטות מעודדות צמיחה ולהפחתה בשיעור המס כבר בשנת 2018. בגוש האירו נמשכה צמיחה מהירה ברבעון השלישי תוך המשך הירידה בסיכון הפוליטי, התחזיות אופטימיות למדיי ועודכנו כלפי מעלה. ביפן נמשכת הצמיחה החיובית מזה כמעט שנתיים, ותוצאות הבחירות מחזקות את ההערכות שהמדיניות המרחיבה תימשך. בסין נמשכת האטה בקצב הצמיחה, והחששות לגבי יכולתה של הממשלה להתמודד עם רמת המינוף הגבוהה במשק הסיני נותרו גבוהים, להאטה בסין השפעה מרסנת על מחיר חומרי הגלם דבר התורם לציפייה כי קיים פוטנציאל מוגבל לעליות מחירים בשוק חומרי הגלם בדגש על זירת המתכות, המזון והגרעינים.

גרף הדולר שקל והאירו שקל מול השער הנומינלי האפקטיבי

נקודה למחשבה

תקופה זו של השנה מזמנת פעילות גידור ערה של חברות לקראת שנת הכספים 2018. תחילת החודש הקלנדרי מוסיף "שמן למדורה" כאשר נרשמים עודפי היצע מצד יצואנים לצד הפעילות הערה לגידור תקציבי 2018. בנוסף, המשקיעים הזרים (FDI) שממשיכים לתרום לעודפי היצע משמעותיים, עם הרחבת הפעילות בזירה המקומית מהלך הגורר לייסוף השקל אל עבר התחום 3.47-3.50 ₪ לדולר.

חשיבות רבה טמונה בצורך לגדר חשיפה מטבעית, במיוחד לאור מגמת חוסנו של השקל. תעשיינים, יצואנים וחברות הי-טק הפועלות בסביבה דולרית, נדרשים להערכתנו להיערך לקראת פוטנציאל הייסוף המשמעותי בשקל ועמו להשפעת הייסוף על המשק בשנת 2018. לצד חולשת הדולר אל מול השקל, חולשת הדולר אל מול האירו תתרום אף היא ללחץ לייסוף השקל אל מול הדולר ולשחיקת תנאי הסחר.

בנק ישראל כמו גם משרד האוצר פועלים לעידוד הביקושים לדולר אולם בסביבה בה נרשמים עודפי היצע מטבעי בהיקף של מיליארדי דולרים רבים, הרי שמוגבלת השפעת ההתערבות במיליארדים בודדים מצד הבנק והאוצר, לדעתנו לאורך זמן, מוגבלת מאוד יכולת השפעת האוצר ובנק ישראל על שע"ח. ראוי לציין כי רכישה משמעותית ונקודתית הינה בעלת השפעה נקודתית בלבד.

נשוב להדגיש כי לדעתנו המגמה לטווח ארוך הינה פרו שקלית ותומכת בהמשך התחזקות השקל אל מול הדולר. על אף הציפייה לעליה קרובה (החודש) בריבית הדולר (0.25%) וכן לעליות נוספות בשנת 2018 ומנגד להערכתנו לא צפוי שינוי בריבית השקל השנה, השינוי הצפוי להערכת בנק ישראל יהא בחצי השני של שנת 2018, משמע פער הריביות יגדל ועימו הפגיעה בכדאיות מכירת הדולר לטווח ארוך.

המגמה החיובית בשוקי ההון מזמנת פעילות בזירה המקומית (IPO / A&M) פעילות התורמת לביקוש נקודתי למט"ח לצורך נדידת הכספים להשקעות במט"ח ו/או מחוץ לישראל (הגיוסים של חברות הגז, חברות נדל"ן מחו"ל וכו' מזרימים ביקושים ערים למטבע חוץ).

לא חל שינוי בהערכתנו לפיה בטווח הקצר הדולר צפוי לנוע בתחום שערים מוגבל ובעל פוטנציאל פיחות מוגבל לעבר רמת 3.54-3.58 ₪ לדולר, מנגד עם תחילת השנה הבאה השקל צפוי להתחזק לעבר התחום 3.46-3.48 ₪ לדולר ובהמשך אף לעבר רמות שפל נמוכות יותר. אולם, בתחום רמות השפל צפוי ביקוש נקודתי לדולר, כפי שקרה עד כה. במבט לעבר פעילות מימוש וסגירת עסקאות של סוף שנת כספים הדבר עשוי לתמוך בביקוש קצר טווח לדולר. אין שינוי בהערכתנו לטווח ארוך, עודפים בחשבון השוטף לצד תנועת המשקיעים הזרים לישראל ומצד הביקושים רמת מחירי האנרגיה הנתונה בטווח שערים 40-70 דולר לחבית נפט מסוג LC תומכים בציפייה לעודפי הצע מט"ח ומורים כי בטווח הארוך קיים פוטנציאל לחולשת הדולר אל מול השקל אל עבר רמות שפל ישנות של  3.42 ופחות.