המסחר המטבעי ממשיך לנוע בתחום שערים רחב. התחזקות הדולר שאבה את כוחה מהחמרה בהיקף התחלואה והחשש מגלישה לבידוד חברתי מחמיר לצד הירידות החדות בשוקי המניות בארה"ב אשר גררו את הפעילים המוסדיים הגדולים לפעולה של רכישת דולרים.
מנגנון ההגנה המקובל בקרב מנהלי כספים מוסדיים רבים מבוסס על השקעה בנכסי בסיס (מניות ואג"ח) במטבע המקומי ומנגד ביצוע עסקה לגידור החשיפה כגון באמצעות מכירה של מטבע ההשקעה, כך מתקבלת חשיפה לשינוי בנכס הבסיס בנטרול ההשפעה של השינוי בערך המטבעי.
קניית מניות דולריות ומנגד מכירה של הדולר מותיר חשיפה לשינוי בערך המניה ולא שילוב של שינויים בשער המטבע ובערך המניה. בימים של ירידות שערים כאשר שווי ההשקעה במניות ובאג"ח יורד, מנהלי ההשקעות נאלצים לשוב ולרכוש את המטבע שנמכר על מנת להתאים את שווי היקף ההגנה לשווי היקף ההשקעה, מהלך שיוצר תגובת שרשרת ומוסיף שמן לביקושים המקומיים.
גרף הנסד"ק 100
גרף הדולר שקל
בימים האחרונים עם ההידרדרות בשוקי ההון הגלובליים וההחמרה בהיקף התחלואה נסק הדולר מרמת השפל לעבר רמת 3.41 שקל לדולר.
הדולר שנחלש בנפילה שב לטפס במדרגות. לאחר מאבק במוכרי דולרים סביב רמת 3.35 בהובלת "היד הנעלמה" הדולר התחזק ועם ההידרדרות בשוקי ההון ובתחלואה הדולר החל תוקף את הרמה הטכנית שבקרבת 3.3860–3.3920 תחום ששימש במהלך חולשת הדולר קו תמיכה וכעת במהלך ההתחזקות הפך לקו בלימה. החשש מנפילה מחודשת בשווקים והפעלת מדיניות סגר לילי ב-40 ישובים תרמו לפיחות השקל ולפיחות אל עבר רמת השיא של 3.41 שקלים לדולר כאשר במהלך העלייה הופיעו מוכרים רבים שנצלו את העליה למכירה לתשלומי שכר ומיסים ואף לגידור סיכונים מתוך חשש שמדובר באירוע חריג המזמן הזדמנות לגידור חשיפה לדולר.
גרף הדולר שקל והאירו שקל מול הגרף הנומינלי האפקטיבי
פעילותו הערה של בנק ישראל במהלך השנה הנוכחית כאשר הבנק רכש מעל ל-15 מיליארד דולר והגיע להיקף יתרות במשקל של מעל ל-40% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) מלמד על נחישות הבנק מחד ועל מוגבלותו בפעילות באוקיינוס המטבע הגלובלי כאשר הכפר הגלובלי מזמן לפעילות אל מול השקל גופי השקעה משמעותיים הפועלים בהיקפים משמעותיים בהשקעה לטווח ארוך, כגון בהשקעה במדד ה-WGBI המיצג סל אג"ח ממשלתי במטבעות המקור בפיזור גלובלי רחב. ישראל הצטרפה למדד יוקרתי זה לפני שנה ומשקלה בסל מטבעות המדד הולך וגדל.-
על רקע המתיחות ביחסי ארה"ב – סין ואירופה, התפשטות התחלואה בקורונה במסגרת הגל השני, הבידוד החברתי והחשש מאירוע משמעותי אשר יפגע בפעילות הכלכלית המקומית והגלובלית לצד הבחירות הקרובות בארה"ב, התורמים לעניין הגובר בגידור סיכונים בין היתר מתוך חשש של שינוי בממשל בארה"ב, במדיניות מיסוי שוק ההון והמגזר הפרטי לצד האטה בפעילות הגלובלית כל אלו עשויים לעודד משקיעים בארה"ב ובראשם האירופים והאסייתיים לצמצם את החשיפה להשקעה נקובת דולר ובכך לתרום לחולשת הדולר.
בשורה התחתונה: ייסוף השקל יימשך
מהאירועים בשנה האחרונה נמצא כי השפעת חולשת שוקי ההון הגלובליים גדולה מהשפעת ההחמרה בהיקף התחלואה והחשש מסגר ובידוד חברתי.
להערכתנו כל זמן שלא יתקבלו נתוני קיצון בדבר התחלואה ו/או חולשה בשוקי ההון הגלובליים, עודפי ההיצע במט"ח יתמכו בייסוף השקל לעבר רמות שפל חדשות. בבנק ישראל יבקשו למתן את התהליך, אך לא למנוע אותו שכן בבנק מודעים למגבלת ההתערבות במסחר. התייצבות שער הדולר/₪ מעל לרף 3.3820 שקלים ואף 3.3980 שקלים מאותתים ל"סוחרים הדיגיטליים" על המשך התנועה הפרו דולרית, בטרם ישוב הדולר וייחלש.
אין שינוי בהערכתנו לטווח ארוך כי הדולר עשוי להיחלש לעבר רמות שפל הנמוכות אף מהרמות של יולי 2008 (3.20 ₪/$)
