לסקירה לחץ כאן בPDF
שבוע המסחר במדדים המובילים בשווקים הפיננסיים התאפיין במהלך שבוע תוך עליות שערים. בתום יום המסחר של 17.05 מדד הדאו ג'ונס עלה לרמת 32,654.59 נק' עליה בשיעור של 1.4% לעומת שבוע שעבר, מדד הנאסד"ק 100 נסחר ברמת 12,564.10 נק', עליה בשיעור של 1.4% לעומת שבוע שעבר ומדד ה- P500ַ&S עלה לרמת 4,088.85 נק', בכך רשם עליה של 1.6% לעומת השבוע שעבר. מדד הפוטסי 100 האנגלי נסחר ברמת 7,518.35 נק', עליה בשיעור של 1.4% לעומת שבוע שעבר, מדד הדאקס הגרמני נסחר ברמה של 14,185.94 נק', עליה בשיעור של כ- 1.1% ביחס לשבוע שעבר.
ארצות הברית –
רכבת ההרים בשווקים הפיננסיים נמשכת, כאשר השבוע לאחר פרסום נתוני הייצור התעשייתי החודשי שעלו ב- 1.1% נתונים אשר היו גבוהים מהתחזית לנתון של 9%.0 נתון שהינו אינדיקטור למצב המשק ומחזור העסקים, לכן בעקבות הנתונים החששות ממיתון התמתנו מעט דבר אשר תרם לעליות בשווקים. לאחר פרסום הנתונים יו"ר הבנק המרכזי מר. ז'רום פאוול נשא נאום "ניצי" באשר לצורך להתמודד עם האינפלציה, לשיטתו היעד החשוב ביותר של הבנק המרכזי הוא יציבות המחירים. את היציבות נדרש להשיג גם במחיר של העלאת ריבית אל מעל לרמת הריבית הניטרלית. בארה"ב. הריבית הניטרלית הינה זו שאינה צפויה לפגוע בצמיחה ולבלום ביקושים ולחצים אינפלציוניים שוכנת ברמת 2.4%. להערכתנו הבנק המרכזי יפעל להעלאת הריבית אל עבר רמה זו עוד השנה, במהלכים אגרסיביים.
כפי שנאמר בסקירתנו הקודמת חברי "ועידת השוק הפתוח" רמזו כי החליטו להעלות את הריבית ב-0.5% כבר בשתי הישיבות הקרובות ביוני וביולי, בהמשך לכך מר פאוול הוסיף ואמר כי במצב בו לא יתקבלו נתוני האטה באינפלציה הגואה, הבנק לא יחששו לבצע העלאה בשיעור גבוה יותר. אולם, מנגד במידה והאינפלציה תאט, בבנק יקטינו בהתאמה את העלאות הריבית. כתוצאה מהאמירות היו"ר התשואה על אגרות החוב ל-10 שנים שבה ועלתה לעבר ה-3% ונעה בתחום 2.95% – 3%.
ראוי לציין שמדיניות הבנקים המרכזיים בעבר הייתה במצבים של הערכה כי האינפלציה זמנית, נמנעו בבנק מהעלאה של הריבית ולא מיהרו עם העלאת הריבית. בקרב בנקים מרכזיים רבים, שוכנת ההערכה שיש צורך בהעלאות ריבית אגרסיביות בכדי שלא רק תעצר האינפלציה, אלא אף להוריד אותה חזרה ליעד של 2%.
אירועים משמעותיים קרובים
• 26.05: פרסום נתוני הצמיחה
אירופה –
הבנק המרכזי האירופאי סובל מכשל מבני המקשה לבצע מדיניות מוניטרית אחידה, הסיבה לכך היא בסיס נתונים שונה בין המדינות השונות, דבר הגורר לעיתים את הצורך במדיניות שונה לכל מדינה. עם זאת המדינות החזקות באיחוד הן שנותנות את הטון בקביעת המדיניות, בעקבות כך מדיניות העלאת הריבית באירופה נתפסת כאיטית יחסית לשאר המדינות בעולם. על כן, בעלי זכות הצבעה בוועדה כבר תקופה מביאים ביקורת על האיטיות ועל עוצמת הצעדים שננקטו. בעקבות הביקורת נשיאת הבנק הגברת כריסטין לגארד החליטה להקציב יותר זמן לדיונים בהחלטת הריבית בכדי להספיק לשמוע את דעת כלל החברים במידה שווה. האסטרטגיה בה נוקט הבנק כעת היא כי לאחר סיום תוכנית רכישת אגרות החוב שמפעיל הבנק המרכזי ואשר תורמת לעידוד הצמיחה באמצעות הרחבה מוניטרית ניתן יהיה לפעול להעלאת הריבית בגובה של 0.25% כבר בחודש יולי. מהלך זה של עלייה בריבית האירו, תואם את הערכתנו כפי שפרסמנו רבות לאחרונה. ההסכמה הנוכחית הינה כי העלאה הראשונה מזה עשור תתקיים כבר בחודש יולי, ואפשר ובבנק יבקשו אף להתחיל בפעולת העלאה כבר בחודש יוני. באירופה, לא ביצעו העלאת ריבית מאז שנת 2011 והריבית על פיקדונות בחלק מהמדינות הינה שלילית מאז 2014. בקרב בכירי הבנק קיים קונצנזוס שהריבית על הפיקדונות נדרשת להיות חיובית עד סוף השנה. כל זאת בזמן שהאינפלציה נסקה לכדי פי 4 מרמת היעד השוכנת על כ-2%. מדד המחירים לצרכן באירופה אשר פורסם, הינו טוב יותר מהתחזית ושוכן ב- 7.4% כאשר התחזית הייתה 7.5%. מדד המחירים לצרכן (ליבה) השנתי עומד על 3.5% זהה ברמתו לתחזיות. נתונים אלה הינם גבוהים מאוד, אולם הנתונים נמוכים יותר מן הנתונים בחודש הקודם בדומה להתמתנות שנרשמה בארה"ב ובאנגליה.
כפי שכתבנו בעבר, האינפלציה הגבוהה באירופה מקורה אקסוגני – חיצוני לשוק, ומונעת מהעלייה החדה במחירי חומרי הגלם ובראשם העלייה במחירי הגז והדלק. המקור החיצוני מלמד כי תגובת השווקים לעלייה בריבית צפויה להיות נמוכה מהרצוי והצפוי, כמו כן גובר החשש כי הצעדים יפגעו קשות במאמצי הבנק המרכזי לעידוד התעסוקה והצמיחה. צעדי הנהגת האיחוד בעקבות המלחמה באוקרינה כאשר על הפרק הדרישה להחמיר את הסנקציות על רוסיה ולהטיל אמברגו על יבוא הגז והדלק ממנה, עשויים לפעול כחרב פפיות, כאשר כלכלנים מתקשים לראות את בלימת האינפלציה בקרב מדינות האיחוד ללא מהלך משמעותי של ירידה במחיר חומרי הגלם לצד שילוב של העלאת הריבית בהדרגה לאורך זמן, מהלך שיידרש למספר צעדים עוד השנה, וההתחלה צפויה כבר במהלך הרבעון השלישי 2022, בחודש יולי.
ישראל –
במהלך השבוע הדולר לאחר ימי התאוששות ונסיקה נבלם כצפוי בתחום רמת ההיצע המשמעותי (3.48-3.53) עליו פירטנו ושב ונחלש לעבר תחום הביקושים (3.33-3.36) ₪ לדולר. אפקט הפיחות בשער השקל והנסיקה המהירה צפוי לתרום לעליה חדה עוד יותר במחירי היבוא שכן העלייה במחיר המטבע הינה תוספת לעלייה שנרשמה במחירי חומרי הגלם. העלייה החדה צפויה לפגוע בביקושים ולמתן לחצים אינפלציוניים. בשווקים ממעטים כעת בהתייחסות לאי הוודאות הקיימת באשר להשפעת המגפה והסגרים בסין, המערכה באוקראינה, וצעדי הבנקים המרכזים. המהלך בו בנקים מרכזיים פועלים באגרסיביות לבלימת האינפלציה באמצעות העלאת הריבית מאותת גם בישראל בסביבה בה נוסקת האינפלציה, ניתן לצפות כי מהלך של העלאת ריבית השקל, צפוי כבר בעתיד הקרוב.
להערכתנו בבנק יבקשו לפעול באופן מדוד כבר בעתיד הקרוב באמצעות העלאת הריבית לעבר רמת ה 1%. רמת האינפלציה הנוכחית של 4% הינה חריגה מיעד הממשלה ליעד אינפלציה של (3%-1%). נשוב ונציין כי הנסיקה בשערי הריביות ובמחירי חומרי הגלם, משפיעים על שווי תיק נכסי הציבור וגוררים את הפעילים המוסדיים לבצע מהלכים של התאמות בתיק הגנות המטבע שברשותם ובכך תורמים לתנודות ולעודפי ביקוש לדולר. כפי שפרטנו בעבר, העלייה בתווי האינפלציה ותנודות חדות במחירי חומרי הגלם והדלקים בראשם תורמים לעלייה בציפיות לאינפלציה. מנגד, החשש מגלישה להאטה כמו גם הנסיקה ברמת התשואות האג"ח הדולרי, תורמים לצמצום ההחזקה בני"ע.
נשוב ונציין כי במבט לטווח הקצר [חצי ראשון שנת 2022 ואף עד לחודש אוג'] הדולר צפוי לנוע תוך תנודות שערים חדות. הדולר ביצע את המהלך המתקן הפרו דולרי עם התנועה לעבר 3.48 ₪ לדולר. לדולר פוטנציאל מוגבל לפיחות מעבר לרמת 3.48-3.53, של התחזקות אל מול השקל. היות ןטרם מוצה פוטנציאל העלייה החדה בריבית הדולר הצפוי בכ- 3 מהלכים של 0.5% וכן בהעלאות נוספות בשיעור נמוך יותר, הכל במטרה לאפשר את תנועת הריבית לעבר רמת הריבית הניטרלית של 2.4% עד סוף שנה 2022 ואף מעט יותר (כדברי היו"ר פאוול). לעלייה בריבית השפעה משמעותית וישירה על שוק ני"ע ובהתאמה על הביקוש לדולר בשוק המטבע המקומי. להערכתנו, בטווח הארוך המגמה השלטת פרו שקלית והיא נתמכת בהערכה כי סימני בלימה בעלייה באינפלציה בארה"ב צפויים ברבעון השלישי 2022, וסמני האטה בחצי השני של השנה, יתרמו למעבר להחזקה בשקל = מהלך שיתרום בהמשך להחלשות הדולר. בנוסף, הדולר צפוי להחלש עם העלייה בריבית האירו הצפויה ברבעון השלישי, לצד התמתנות בלחצים האינפלציוניים. עד כה הצע מצד מוכרים המבקשים לגדר חשיפות לטווחים ארוכים כיצואנים ומשקיעים זרים, בלם את הפיחות בקרבת תחום היעד שבקרבת קו המגמה ארוך הטווח של 3.48-3.54 ₪ לדולר, להערכתנו הדולר יתקשה לפרוץ את תחום זה ובכך ימשיך לאותת על התחזקות השקל.
להערכתנו בנק ישראל צפוי כאמור לעייל, להמשיך במדיניותו ולעלות את ריבית השקל כבר בטווח הקרוב לעבר רמת 1%. בהודעת הבנק לאחרונה נמסר כי הבנק יבחן מקרוב את מכלול נתוני המאקרו טרם ביצוע המהלך. שוק המטבע המקומי מושפע מאוד מהתנודות בשוקי המניות בארה"ב. נציין כי העלייה בתשואת האג"ח הדולרי הממשלתי ל 10 שנים אל עבר רמת ה 3%, פוגעת במרחב התמרון של חברות הנדרשות לגייס הון לצורך רכישה עצמית של מניות ו/או חלוקת דיווידנדים, מהלכים התורמים לתנועת משקיעים לאג"ח על פני השקעה במניות ולחולשה בשוק המניות. להערכתנו העלייה בתשואה באג"ח הדולרי ל 10 שנים עשויה להתייצב בתחום 3.25%-3.5% ובכך לאותת על מיצוי המהלך. זרמי ביקוש/היצע גדולים בלמו כצפוי את המשך נסיקת הדולר. "רכבת ההרים" של שער השקל/דולר צפויה להיות עימנו עוד תקופה, אולם הגישה לפיה משקיעים בחרו ליטול הלוואות בריבית נמוכה להשקיעה בדולר בעל הריבית הגבוהה קרובה למיצוי (CARY TRADE). להערכתנו השינוי והמימוש יתרום לתנודות בשער הדולר אל מול המטבעות המרכזיים. רמת השערים תומכת בהצמדות למדיניות גידור סדורה, עד כה כפי שציינו, העליות מזמנות רמות נוחות לגידור תמורות יצוא בתנאים נוחים.
נקודה למחשבה: נשוב ונציין כי למשקיעים המוסדיים תפקיד מרכזי בקביעת מגמת שער הדולר בזירה המקומית. הגופים המוסדיים פועלים לגדר את החשיפה המטבעית הנובעת מהשקעתם בחו"ל באמצעות מכירת מט"ח לגידור שווי ההשקעה המטבעית. העלייה בריבית הגוררת לשינוי בשווי ההחזקות בני"ע וגל המימושים בבורסות, גוררים לפגיעה בשווי תיק ני"ע דבר המחייב התאמה ותיקון בהרכב עסקאות הגידור המטבעי, אשר גורר לביקוש ער למט"ח.
צוות עובדי פריקו עומד לרשותכם בתכנון ותמחור אסטרטגיות גידור בטווחים השונים: במט"ח, חומרי גלם ושערי ריבית .
נתוני בנק ישראל תומכים בתמונה המורה על גידול בהיקף ההחזקה במניות בחו"ל
שוק המתכות
החשש ממשבר חמור מהצפוי ביכולת אספקת חומרי גלם מאוקראינה ורוסיה ועל אף מספר נמוך של מקרי ההידבקות בקורונה בסין הממשלה ממשיכה לנהוג במדיניות הסגרים ההדוקים, דבר אשר ממתן את המשך מגמת ירידת מחירי הסחורות והמתכות ולהגברת אי הוודאות בשווקים הפיננסים הן בסין והן בעולם. מדיניות הסגרים בסין, אשר מבוססת על אפס מקרי הידבקות תרמה לירידה נוספת של מחירי הנדל"ן במדינה, כאשר ירידת רמת הביקושים לדיור תמכה בירידת במחירי הבתים בסין חודש שמיני ברציפות ולירידת מחירי סחורות בסקטור הבניה. המלחמה באוקראינה אשר סופה אינו נראה באופק תורמת לאי יציבות ואי וודאות בזירה הגלובלית ותורמים להמשך התנודתיות בשווקים הפיננסיים.
רמת מלאים נמוכה בתקופה שלאחר משבר הקורונה יוצרים לחצי ביקושים התומכים בטווח הקצר בתנודות מחירים. להערכתנו ניתן לצפות כי הממשל בסין ירכז מאמץ לעידוד הפעילות הכלכלית באמצעות צעדים המרחיבים את הביקושים, עד כה צעדיו לא מנעו את הפגיעה בזירה הגלובלית. במבט לטווח ארוך, צעדי עידוד הפעילות הכלכלית הגלובלית בכלל, באירופה ובארה"ב בפרט, אשר נפגעו עם צמצום ההרחבה הכמותית והנסיקה באינפלציה עשויים לעבור "חישוב מסלול מחדש" במצב בו יכנסו השווקים להאטה ולבלימה בשל אפקט הנסיקה החדה בריביות, במחירי חו"ג והסגרים – מצב אפשרי בחצי השני של שנת 2022. מבט מהיר לשנת 2022 מלמד על עלייה ברמת אי הוודאות באשר למחירי חומרי גלם שמקורם המרכזי בזירת המדינות הנתונות בלחימה כמו אלו הפועלות בתחום כניקל, פחם, גז וכו' לצד שלל המוצרים המסופקים מנמלי ההסגר באסיה.
מדד ה- LME בבורסת המתכות בלונדון עמד בסיום יום המסחר ב-17.05 על רמת 4,483.9 נק', עליה שיעור של כ- 2.3% לעומת שבוע שעבר.
COPPER – מחיר הנחושת עלה במהלך שבוע המסחר, כאשר בתום יום המסחר של ה- 17.05 עמד המחיר על רמת 9,434 דולר לטון, עליה בשיעור של 2.0% לעומת הרמה בשבוע שעבר. רמת המלאים ירדה במהלך השבוע, כאשר ב- 17.05 עמדו המלאים על 176,575 טון, ירידה בשיעור של כ- 0.2% לעומת הרמות בשבוע שעבר.
ZINC – מחיר האבץ עלה במהלך שבוע המסחר, כאשר בתום יום המסחר של ה- 17.05 עמד על 3,744 דולר לטון, עליה בשיעור של 5.1% לעומת הרמה בשבוע שעבר. רמת המלאים ירדה במהלך שבוע המסחר, כאשר מלאי האבץ עמדו ב-17.05 על רמת 86,125 טון, ירידה בשיעור של 0.5% לעומת הרמות בשבוע שעבר.
NICKEL – מחיר הניקל ירד במהלך שבוע המסחר, כאשר בתום יום המסחר של ב -17.05 עמד המחיר על 26,900 דולר לטון, ירידה בשיעור של 3.6% לעומת שבוע שעבר. רמת המלאים עלתה במהלך השבוע, כאשר ב- 17.05 עמדו המלאים על רמת 72,948 טון ירידה בשיעור של כ- 0.3% לעומת הרמות בשבוע שעבר.
ALUMINIUM PRIM – מחיר האלומיניום עלה במהלך שבוע המסחר, כאשר בתום יום המסחר של ה- 17.05 עמד המחיר על 2,895 דולר לטון, עליה בשיעור של כ- 2.0%. רמת מלאי האלומיניום ירדה במהלך השבוע ועמדה ב- 17.05 על רמת 527,375 טון, ירידה בשיעור של כ- 2.3% לעומת הרמות בשבוע שעבר.
