טבלת מחירי מתכות
*המחירים במונחי דולר לטון
טבלת מלאים
שערי דלקים ומטבעות נבחרים
במהלך השבוע החולף, המסחר בשווקים הפיננסיים התנהל במגמה חיובית בצפייה לפרסום החלטת הריבית בארה"ב של ועדת השוק הפתוח FOMC שע"י ה-FED, אשר כצפוי החליטה לעלות את שער הריבית ב – 0.25% בלבד לעומת ההערכות הקודמות לעליה של 0.5%. בתום יום המסחר של 21.03 מדד הדאו ג'ונס עמד ברמת 32,560.6 נק', עליה בשיעור של 2.20% לעומת שבוע שעבר, מדד הנאסד"ק 100 נסחר ברמת 12,741.44 נק' עליה בשיעור של 1.77%, לעומת שבוע שעבר ומדד ה- P 500ַ&S סגר ברמת 4,002.87 נק', עליה בשיעור של 2.20% לעומת רמות הסגירה של שבוע שעבר. מדד הפוטסי 100 האנגלי נסחר ברמת 7,536.22, נק', עליה בשיעור של 2.7% לעומת שבוע שעבר, מדד הדאקס הגרמני נסחר ברמה של 15,195.34 נק', עליה בשיעור של כ- 2.9% ביחס לשבוע שעבר.
ארצות הברית –
בעקבות האירועים הדרמטיים אשר התרחשו במגזר הבנקאות, שרת האוצר של ארצות הברית הגברת ג'נט ילן אמרה שהממשל האמריקאי יתמוך ויעזור לבנקים אחרים אשר יגיעו למצב של משיכה קיצונית של הנזילות ע"י הלקוחות "ריצה אל הבנק", חשוב לציין שהעזרה לא תהיה לכל בנק, אלא אך ורק כאשר תהיה סכנה שאירוע קריסת הבנק יגרור אחריו אפקט דומינו שיגרור לקריסת בנקים נוספים. כלומר הממשל האמריקאי מנסה לתת ביטחון ללקוחות הבנקים באשר לפקדונות בתוך סביבת ריבית גבוהה ומשבר נזילות בבנקים. לבנקים תתאפשר משיכת כספים כנגד אג"ח ממשלתי בהתאם לשווי המימוש העתידי ולא בהתאם לשווי המיידי הפוגע קשות בשווי הנכסים בשל הנסיקה בריבית. 
כפי שכתבנו בעבר השילוב של קריסת הבנקים יחד עם נתוני אינפלציה מעודדים גררו לשינוי חד בציפיות השווקים באשר לקצב העלאות הריבית. בהעלאת הריבית אמש הבנק המרכזי האמריקאי העלה את הריבית ב-0.25%, העלאה זו חשובה מכיוון שבאמצעותה מביע הבנק את הביטחון שלו בכלכלה האמריקאית.
החשש היה כי אי ביצוע העלאה כלל, ישדר לשווקים הפיננסים שיש סכנה משמעותית שה-FED מזהה בכלכלה האמריקאית. להערכתנו רמת הריבית הניטרלית, ריבית הטרמינל, צפויה להגיע לעבר רמת 5.25% כבר בחודש מאי הקרוב.
מאורעות חשובים
- 22.3: וועידת השוק הפתוח + החלטת הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי ה-FED
- 24.3:הזמנת מוצרים ברי קיימא
אירופה –
בשבוע שעבר הבנק המרכזי האירופי ה-ECB העלה את הריבית ב-0.5% לעבר רמת 3.5%, הרמה הגבוהה ביותר משנת 2008. שיעור האינפלציה באיחוד האירופי גבוהים ושוהים ברמה 8.5%, רמה גבוהה על אף האטה משמעותית במחירי האנרגיה אשר רשמו ירידה של כ 30% מתחילת השנה, והקלה בשרשראות האספקה. לדברי נשיאת הבנק המרכזי ה-ECB הגברת קריסטין לגארד, לפי תחזיות הבנק, האינפלציה עד סוף השנה תשהה ברמת 5.3% בממוצע, 2.9% ב-2024 ו 2.1% בשנת 2025.
לדברי הגברת לגארד, הבנקים באירופה יציבים ועמידים, אך בעקבות המצב בשווקים הפיננסיים במידת הצורך ה-ECB יתמוך בנזילות המערכת הפיננסית. מבחינת ה-ECB אין קשר בין המאבק באינפלציה וגובה הריבית לבין בעיית הנזילות בבנקים בהם יש צורך לטפל בכלים מוניטריים אחרים וממוקדים פרטנית לכל מקרה באשר הוא. הכלי בו ה-ECB ובנקים מרכזיים אחרים – הבנקים המרכזיים של אנגליה, קנדה, יפן, ארצות-הברית ושוויץ, מפעילים בכדי להקל את בעיית הנזילות בדולר ולשפר את האפקטיביות של קווי עסקאות הסוופ, מ-20 למרץ הבנקים יגבירו את התדירות של פעולות אלה מפדיון שבועי לפדיון יומי עד אפריל לכל הפחות. פעולה זו עשויה להקל על קו הספקת האשראי למשקי הבית והעסקים.
בבריטניה, בדומה לאירופה האינפלציה אינה במגמת בלימה על אף הירידה במחירי האנרגיה וההקלה בשרשראות האספקה, נתוני האינפלציה בבריטניה עלו בניגוד לציפיות (9.95) לעבר רמת 10.4% רמה הגבוהה מהתחזית ומן הנתון הקודם.
כפי כתבנו בעבר בבריטניה המצב חמור יותר מאירופה, והבנק המרכזי האנגלי צפוי להתקשות עם המשך מדיניות העלאת הריבית. עם זאת, כתוצאה מנתוני האינפלציה הגבוהים ונתוני צמיחת התוצר החודשיים אשר הפתיעו לטובה, הבנק המרכזי האנגלי צפוי להעלות את הריבית ב-0.25% לעבר רמת 4.25%.
מאורעות חשובים
- 23.03: החלטת הריבית בבריטניה
- 31.03: פרסום תחזית האינפלציה לחודש מרץ + נתוני האבטלה לחודש פברואר
ישראל –
הרפורמה השיפוטית ממשיכה להיות הגורם אשר מוביל את התנודות החדות בשערי החליפין, כאשר קריסת מתווה הנשיא גררה פיחות בשקל לעבר רמת 3.72, לאחר שירד לעבר רמת 3.58 כאשר הציפייה בשווקים הייתה שמסתמנת פשרה. הרפורמה השיפוטית וחשש מפגיעה בזכויות קניין רוחני לצד הפגיעה בהפרדת רשויות תוך שמירת עצמאות הרשות השופטת גוררים לצעדי התגוננות מצד חברות, משקיעים פרטיים וזרים. עודפי ביקוש למט"ח בהיקפים חסרי תקדים מאז משבר מגפת הקורונה במרץ 2020 גררו לפיחות מהיר כאשר פעילות המוסדיים עם החולשה בשוקי המניות תרמה אף היא שמן למדורה ותמכה בנסיקת הדולר מרמות השפל של 3.35 אל עבר רמת ה 3.72 ₪ לדולר. עליות בשוקי המניות שגררו למכירה מצד המוסדיים לצד יצואנים אשר ניצלו את הפיחות המהיר והצפויים לתשלומי שכר ומיסים בתחילת החודש, הזרימו היצע משמעותי ותרמו להחלשות הדולר לעבר רמת 3.60 סביב רמה זו ביקושים מחודשים בלמו את הייסוף. הפיחות המהיר צפוי להתגלגל לעליות מחירים כאשר מנגנון התמסורת צפוי לגרור לעליית המדד בכ- 25% מהיקף הפיחות.
ראוי לציין כי פעילות המוסדיים הפועלים בשוקי המניות והאג"ח לצמצום חשיפתם לשינוי בשערי החליפין הינה בהיקף כספי משמעותי והיא התורמת לתנודות בשער החליפין דולר/שקל.
על פי נתוני בנק ישראל בשנת 2022 חל קיטון בחשיפה למט"ח של הגופים המוסדיים. יתרת החשיפה למט"ח בנכסים מאזניים קטנה בכ-38 מיליארד דולר. הירידה ביתרת המניות השתקפה בהמשך בצמצום שיעור החשיפה למט"ח מסך תיק הנכסים לעבר רמת 16.5%. מנגד הקטינו הגופים המוסדיים את הגידור של נכסיהם במט"ח.
בשנת 2022 צמצמו חברות הביטוח וקרנות הפנסיה החדשות את החשיפה למט"ח של התיק המנוהל לכ- 16%. מנגד, שיעור החשיפה של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות נשאר יציב על כ-%18. קרנות הפנסיה הוותיקות הגדילו את שיעור חשיפתן למט"ח אך המשיכו לשמור על רמת חשיפה נמוכה של כ- 15%.
בזירה המקומית – משקל המוסדיים במסחר המטבעי גבוה ולכן במקרה של העלאת ריבית נוספת בארה"ב אשר תגרור לחולשה בשוקי המניות, הדבר עשוי לגרור לתנועת ביקושים לדולר ולפיחות השקל. תנועת הדולר אל מול המניות, מלמדת על מבנה תנועה בקורלציה שלילית בין שער הדולר/₪ לשערי המניות בארה"ב, כפי שנמצאה במהלך השנה שחלפה כאשר המניות עלו הדולר נחלש וכאשר המניות ירדו הדולר התחזק.
ההסבר לתופעה האמורה לעייל, טמון במשקלם הגבוה של המוסדיים במסחר המקומי, מהיקפו הגדול של תיק ההשקעה של המוסדיים בחו"ל אשר גורר לפעילות בהיקפים משמעותיים בשוק הדולר/שקל ותורם לתנודות השערים, לדעתנו המהלך צפוי להמשך גם בשנה הנוכחית. הסכמות והסדרת משבר הרפורמה השיפוטית צפוי לתמוך בייסוף מהיר וירידה שע"ח לעבר רמת 3.42 ₪ לדולר.
כפי שכתבנו רבות, רמת הריבית הגבוהה וההאטה בפעילות הכלכלית טרם באו לידי ביטוי משמעותי בנתוני החברות במכירות וברווחיות. לאחרונה דוחות בנקים זרים מלמדים על הקשיים בפירעון אשראי מצד לקוחות לצד חברות שהחלו להפחית תחזיות משום הכנה לקראת ההשפעה הצפויה. העובדה שחברות גייסו הון רב עד שנת 2022 וכי עד לשנת 2024 חברות רבות מצוידות במלאי מזומנים גדול כך שאינן נזקקות לגיוס הון משמעותי בטווח המיידי לצורך ביצוע תוכניות ההשקעה ולפעילותם תורם לרגיעה יחסית בשוקי ההון גם בשעה שהריבית גבוהה אולם "חמצן" זה עומד להגמר וגובר החשש מאפקט מחסור במקורות אשראי "משבר נזילות".
תנועת הדולר עד כה תואמת את התחום עליו פירטנו בסקירתנו השנתית כתחום התנועה לשער הדולר 3.30-3.70 אולם לאור הרפורמה התגבשת עולה הסיכון מבריחת הון ונסיקת השערים אל מעבר לרמות השיא של השנים האחרונות. הערכתנו לשנת 2023 צופה כידוע כי ריבית הדולר תתייצב בקרבת רמת 5.25% ובקרבת רמה זו תשכון עד לקראת הרבעון הרביעי של השנה ואז גוברת הציפייה לסימני הרחבה/הקלה. הפחתת הריבית תהא משום סמן לתנועה משמעותית של עליות בשוק המניות ובמקביל תתמוך בהצע מט"ח בזירה המקומית.
בישראל על רקע האינפלציה כאשר המדד השנתי עלה 5.2%, גוברת הציפייה כי ריבית הבסיס תמשיך לעלות לעבר – 4.75% כבר בישיבת הועדה המוניטרית של בנק ישראל המתוכננת ל- 3 באפריל, אולם על רקע משבר הרפורמה השיפוטית אפשר ובבנק ישראל יידרשו לפעול לבלימת בריחת הון ונסיקת האינפלציה ויעדיפו לעלות את ריבית השקל בהתאם להתפתחות בשוק ההון המקומי.
עד כה בבנק ישראל שמרו על פער ריבית חיובי אל מול הדולר אולם במקרה קיצון כצעד חרום בבנק עשויים לשוב ולעלות את ריבית השקל מעבר לרמת ריבית הדולר. בנק ישראל מודע לכך שחולשת השקל תורמת ללחצים האינפלציוניים ותקזז חלק מההשפעה החיובית של ירידת מחירי האנרגיה. להערכתנו העלייה במחירי מוצרים ושירותים כחשמל, מים, ארנונה ומזון אף שהוכרזו מהלכים להפחתת העליות הרי שעם הפיחות המהיר בשקל יפגע מהלך ההוזלה הצפוי.
כפי שציינו בעבר, במבט לטווח הבינוני [חציון ראשון 2023] הפוטנציאל הגבוה תומך בהמשך העלייה בריבית הדולר ועימה לתנודות ואף לחולשת שוק המניות האמריקאי, כמו גם לתגובת שרשרת לנסיקה בעלויות המימון עם העלייה החדה בריבית, דבר התומך בתנועת רכבת ההרים ובפוטנציאל הגבוה של השפעה על שוק המטבע המקומי בשקל בתבנית תנועה של ייסוף מוגבל ופיחות מואץ ומהיר.
לסיכום – אין שינוי בהערכתנו, לדעתנו העלייה שבוצעה בריבית הדולר תפגע ברווחי החברות ותגרור להתאמה לפגיעה בשוק המניות בארה"ב בדגש על שחיקת מכפילי הרווח. החשש מאפקט בריחת ההון ופגיעה בשלטון החוק יגררו מוסדיים בישראל וגופים החשופים לדולר/שקל לצמצם את חשיפתם באמצעות רכישת מט"ח. מהלך זה יגרור לתנודות שערים ואף לפיחות השקל והתחזקות הדולר.
על רקע הציפייה כי טרם מוצה פוטנציאל ההאטה הכלכלית הגלובלית של שנת 2023, אף שהתחזית רואה פוטנציאל להאטה מתונה מהציפייה המוקדמת, הרי שהדבר יתמוך במיתון צעדי הבנקים המרכזיים במלחמתם באינפלציה. לדעתנו במבט לרבעון 4Q של שנת 2023, מוקדי הכוח המרכזיים בביקוש לדולר אל מול השקל יהיו מאותגרים ואף עשויים להיחלש והשקל עשוי לשוב ולהתחזק. בזירה המקומית סוגיות פוליטיות ומעמד מערכת המשפט עשויים לרכז עניין רב ולתמוך באי הוודאות ובאי היציבות בשוק המטבע המקומי.
בתקופה של עלייה בריבית הדולר, השקל חשוף לתנועה בתחום שערים רחב (3.28-3.96). כפי שפירטנו לאחרונה במבט לטווח הקצר – התנועה הפרו שקלית המתקנת הינה פעולה מוגבלת של הטווח הקצר אולם במבט לטווח הבינוני רכבת ההרים תומכת בתנועה מחודשת של חולשת השקל. התמונה לטווח ארוך תלויה רבות בצעדי הממשלה וההסכמות באשר לרפורמה השיפוטית. הגעה להסכמות תתמוך בהתחזקות השקל.
שוק המתכות
מדד ה- LME בבורסת המתכות בלונדון עמד בסיום יום המסחר ב 21.03 ברמת 3,881.6 נק', עליה בשיעור של 0.7% לעומת רמות הסגירה של שבוע שעבר.
COPPER – מחיר הנחושת עלה במהלך שבוע המסחר, כאשר בתום יום המסחר של ה- 21.03 עמד המחיר על רמת 8,757.5 דולר לטון, עליה בשיעור של 2.1% לעומת הרמה בשבוע שעבר. רמת המלאים עלתה במהלך השבוע, כאשר ב 21.03 עמדו המלאים על 76,400 טון, עליה בשיעור של כ-2.3% לעומת הרמות בשבוע שעבר.
ZINC – מחיר האבץ ירד במהלך שבוע המסחר, כאשר בתום יום המסחר של ה – 21.03 עמד על 2,864.5 דולר לטון, ירידה בשיעור של 1.1% לעומת הרמה בשבוע שעבר. רמת המלאים עלתה במהלך שבוע המסחר, כאשר מלאי האבץ עמדו ב-21.03 על רמת 39,850 טון, עליה בשיעור של 5.6% לעומת הרמות בשבוע שעבר.
NICKEL – מחיר הניקל ירד במהלך שבוע המסחר, כאשר בתום יום המסחר של ה –21.03 עמד המחיר על 22,514 דולר לטון, ירידה בשיעור של 3.6% לעומת שבוע שעבר. רמת המלאים ירדה במהלך השבוע, כאשר ב- 21.03 עמדו המלאים על רמת 44,052 טון, ירידה בשיעור של כ- 1.4% לעומת הרמות בשבוע שעבר.
ALUMINIUM PRIM – מחיר האלומיניום ירד במהלך שבוע המסחר, כאשר בתום יום המסחר של ה – 21.03 עמד על 2,266.5 דולר לטון, ירידה בשיעור של 0.3% לעומת שבוע שעבר. רמת מלאי האלומיניום ירדה במהלך השבוע ועמדה ב- 21.03 על רמת 541,875 טון, ירידה בשיעור של כ- 1.9% לעומת הרמות בשבוע שעבר.
לגרפים של מחירי הסחורות לחץ כאן
מדדי תובלה ימית, אבץ, בדיל, ניקל, עופרת, אלומיניום (PRIM), אלומיניום (ALLOY), קובלט, נחושת, פלדה, פלדה (REBAR), נירוסטה, ליתיום ודלק גולמי
.
