אישור החוק לביטול עילת הסבירות על ידי הקואליציה הוביל אתמול (ב') לירידות חדות בשוק המניות, באג"ח הממשלתיות ובשקל. עוד לפני אישורו הבורסה נסחרה בתנודתיות חריגה. בין דיווחים על מגעים מתקדמים לפשרה לבין כאלו על קריסתם, וכשברקע הפגנות ברחבי הארץ ושביתה חסרת תקדים של פורום העסקים שכללה עשרות חברות, המשקיעים בבורסה ובשוק המט"ח התקשו להבין מה קורה.
מה צפוי הלאה? שאלנו את המוחים האם המשקיעים יכולים לצפות לשינוי כיוון קרוב או שהמסחר היום ייפתח גם הוא בטלטלות.
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו, מציין כי "שוק המטבע המקומי צפוי לנוע בתחום שערים רחב שכן למימוש תוכניות לוקח זמן עד להבשלתן. הדולר עשוי להמשיך לנוע בתחום שערים רחב אולם נפתחה הדלת לתנועה פרו-דולרית אגרסיבית, דבר המחייב היערכות למצבי קיצון".
לדבריו, "יציאת גופי השקעה, פגיעה בדירוג אשראי של ישראל צמצום פעילות חברות הייטק בינלאומיות בישראל וכו' יהיו סמן לתנודות החדות. החשש הגובר מפגיעה בהכנסות המדינה, התייקרות מקורות אשראי לצד פגיעה בצמיחה. פריצת רמת 3.77 שקלים לדולר תתמוך בתנועה אל מעל לרמת 3.83 שקלים".
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, אמר לגלובס כי "בעקבות העברת החוק לצמצום עילת הסבירות, השוק יתמודד מעתה עם מספר גורמי אי ודאות חדשים. ייאמר מיד כי אין בעצם השלמת ההליך משום הקלה בהכרח על המשק או השווקים. לגבי מחר והימים הקרובים, נראה כי התנודתיות עשויה להימשך. בסופו של יום, מדובר בביקוש והיצע. יש מי שיחשוב כי הירידות החדות היום מהוות הזדמנות ויש מי שיעדיף להתבצר בשלב זה בפוזיציה דפנסיבית יותר. מכלול ההערכות לכאן ולכאן יקבע את הכיוון".
לדבריו, "במבט רחוק יותר, יש מספר סימני שאלה חשובים. ראשית, האם החוק יאותגר משפטית. בהקשר זה אציין כי אמירות של ראשי הקואליציה בדבר היותו של החוק שלב ראשון בהליך החקיקתי, כשלעצמן 'מבטיחות' כי הנושא, שהטריד את השווקים וכן כלכלנים ואנשי עסקים ושוק ההון במחצית השנה האחרונה, לא ירד מסדר היום, גם אם בחודשים הבאים תירשם הפוגה לנוכח סיום מושב הקיץ. שנית, מה תהייה תגובת המגזר העסקי ובהיבט המחאתי. הנה התבשרנו היום כי ההסתדרות הכריזה סכסוך עבודה כללי. אם וככל שהצעדים שננקטו יימשכו, הפגיעה בפעילות הכלכלית עלולה להיות משמעותית, יחסית, ולהצטרף לשחיקה בסנטימנט בשוק".
"שלישית, מה תהיינה התגובות בעולם, על רקע הלחץ העז מצד ארה"ב (והאיחוד האירופי) להגיע בכל זאת לחקיקה בהסכמה. בפרט, כיצד תגבנה חברות דירוג האשראי, שלא הורידו את דירוג החוב של המשק, או התחזית לו, תחת הבנות כי התהליך המשפטי יקודם תוך הסכמה ציבורית רחבה, אך בפועל הדברים התגלגלו בצורה אחרת. הדוח הקרוב של פיץ' יהווה מבחן ראשון לכך".
רביעית, אומר מנחם, "האם בעקבות אי הוודאות במשק יפוחת השקל כנגד הדולר, בהמשך לפיחות שנרשם היום ובחודשים האחרונים. בנק ישראל הסביר מספר פעמים לאחרונה כי זו עלולה להיות תוצאה של מהלכים נטולי הסכמה רחבה, ואם כך יקרה – השקל, שכבר כיום נמצא בפיחות יתר כנגד הדולר (לפי חישובי הבנק), עלול לייצר לחצי אינפלציה נוספים ובהמשך יידרש בנק ישראל לשאלה האם להעלות עוד את הריבית. השלכות מהלך כזה על עלות האשראי של המגזר העסקי עלולות להיות בעייתיות".
בשורה התחתונה, אומר מנחם, "לנוכח ריבוי גורמי אי הוודאות, אנו צפויים ככל הנראה לשבועות נוספים של תנודות חדות, יחסית, הן בשוק המניות והן בשוק המט"ח. בתוך כך, נראה כי הקשר בין שוקי המניות בארץ ובחו"ל, ובין שער השקל כנגד הדולר ושערו של הדולר בעולם יהיה נמוך. עם זאת, כפי שתמיד נכון להזכיר, למשק הישראלי נתוני בסיס טובים (אינפלציה נמוכה יותר מאשר בחו"ל, תעסוקה גבוהה, גירעון פיסקאלי נמוך, יחסית, וצמיחת תוצר מהטובות במדינות המפותחות) שעשויים להוות בלמי זעזועים לגורמי הסיכון – השליליים ברובם – שציינתי".
נזכיר כי אתמול נרשמו ירידות חדות בנעילה בבורסה. מדד ת"א 35 ננעל בירידה של 2.2% ות"א 90 צנח בכ-2.8%. מדדי הבנקים והבנייה צנחו בכ-4%. מחזור המסחר הסתכם בכ-2.7 מיליארד שקל. בשוק האג"ח, האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים ארוכים צנחו ב-1.8%. מדדי התל בונד הקונצרניים המרכזיים ירדו בכ-0.4%. בשוק המט"ח, הדולר זינק בכ-1.1% ל-3.66 שקלים והאירו עלה ל-4.05 שקלים.
