לאחר שהדולר כבר חצה את רף ה-3.77 שקלים אתמול, היום הוא שב לעלות: השער היציג של הדולר נקבע על 3.75 שקלים, האירו על 4.09. ברקע: נתוני הצמיחה של הרבעון השני שפורסמו לפיהם הצמיחה הסתכמה ב-3%, אחרי שאתמול שיעור האינפלציה השנתי ירד אך בשוק צופים שיזנק מחדש בחודש הבא
השקל מתחזק היום (ד') אחרי הירידה הגדולה שלו מול המטבעות המובילים בימים האחרונים: השער היציג של הדולר נקבע על 3.754 שקלים, ירידה של 0.4% לעומת השער היציג אתמול ולאחר שחצה אתמול במהלך המסחר אתמול את הרף של 3.77 כלפי מעלה. השער היציג של האירו נקבע על 4.097 שקלים, ירידה של 0.5%.
ההיחלשות המשמעותית של השקל החלה בסוף השבוע האחרון, והתחזקה בימים האחרונים, עד הבוקר, כך לפי שעה. ברקע: אתמול פורסמו נתוני האינפלציה שבישרו כי קצב האינפלציה השנתי נרגע אמנם באופן משמעותי, וירד ל-3.3% אחרי 4.2% בחודש שעבר, אולם התחזית היא שבחודש הבא האינפלציה תשוב לזנק לרמות של 4% או מעבר.
היום התפרסמו נתוני הצמיחה של הרבעון השני בישראל, לפיהם הצמיחה הסתכמה ב-3% בלבד בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם וגם לעומת הרבעון המקביל ב-2022, וזאת אחרי צמיחה של 2.9% ברבעון הראשון.
בתוך כך, כלכלנים בבנקים ובבתי ההשקעות הגדילו את הסיכויים לחידוש העלאות ריבית של בנק ישראל כבר בהחלטה הקרובה ב-4 בספטמבר, נוכח ההתחזקות הרבה של המטבעות הזרים מול השקל.
האנליסטים צופים שייתכן שהריבית תעלה בשל העלייה בשער הדולר, שכן כל מחירי חומרי הגלם והמוצרים המיובאים מתייקרים בשל הפיחות בשער השקל, ולכן האינפלציה עלולה לזנק במדד חודש אוגוסט. בנק ישראל, לדעת הכלכלנים, לא יוכל להישאר אדיש למצב הזה. העלאה נוספת של הריבית ברבע אחוז תעלה את הריבית במשק ל-5%, שתקפיץ את ריבית פריים ל-6.5%, ותקשה מאוד על ההחזרים של נוטלי המשכנתאות.
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות ציין כי "בימים האחרונים הזרימו גופים מוסדיים עודפי ביקוש לדולר בשוק המקומי". לדבריו, "גופי השקעה זרים, החלו לצמצם את חשיפתם לריבית השקל, תוך כדי ביצוע רכישה של מט"ח. מהלך זה מוסיף שמן למדורה, ותורם לפיחות השקל. המהלך של הגופים הזרים, גורר את פיחות השקל, בעקבות משבר חוקתי. להערכת הגופים הזרים וכלכלנים בכירים, משבר כזה עלול להזניק את רמות המחירים והאינפלציה. לכן הגופים המוסדיים הזרים מעדיפים לצמצם את החשיפה לריבית השקלית, כלומר לאג"ח של ממשלת ישראל. עד כה, על רקע הירידה המתמשכת בלחצים האינפלציוניים, הגדילו הגופים הזרים את החשיפה לריבית השקלית. אולם כעת, הם מעדיפים לנקוט במשנה זהירות ולצמצם את החשיפה".
