ממה לאחר ששר האוצר הציג נתונים עדכניים של המשק הישראלי והודה כי "המצב פחות טוב ממה שחזינו", יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות, התראיין ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, וטען כי "הפער שנוצר בין ההכנסות להוצאות הרבה יותר גבוה ממה שמשדרים כלפי חוץ". וגם: מה איתן יוחננוף חושב על "מהפכת התוקף" של משרד החקלאות? האזינו
יממה לאחר ששר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג נתונים עדכניים של המשק הישראלי והודה כי "המצב פחות טוב ממה שחזינו בעת הנחת התקציב", יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות, התראיין היום (ג') ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, והתייחס למשמעות הנתונים ולטענה כי שר האוצר "ניסח מחדש" את המכתב המקצועי של כלכלני האוצר, לאחר שלא היה מרוצה מאזהרותיהם במכתב המקורי.
לדברי פריימן, "מה שהאוצר מתחיל לראות כרגע – בגלל העובדה שפקידי האוצר שנאמנים לעבודתם מציפים את העובדה הזו – זה שהפער שנוצר בין ההכנסות להוצאות הרבה יותר גבוה ממה שמשדרים כלפי חוץ. לדעתי, אנחנו צועדים לקראת השלב שבו יהיה צורך לבצע קיצוצים הרבה יותר עמוקים, וזו ההכנה שאנחנו רואים בדברים של שר האוצר".
עוד לטענת פריימן, "לקיצוץ כזה יש השפעה דרמטית על הציבור, כי אנחנו מקבלים שירותים מהמדינה. ברגע שלמדינה אין מקורות לממן את השירותים, היא מתחילה לקצץ בהם. כל אחד מאיתנו ירגיש את זה באופן מיידי.
העלייה המהירה מאוד בריבית יצרה מצב שבשוק הישראלי, שבו רוב ההלוואות הן הלוואות על בסיס ריבית משתנה, ההכנסה הפנויה בעצם הצטמצמה בצורה מאוד משמעותית היות וההוצאות גדלו בצורה מאוד מהירה – בתוך שנה. אנחנו בעצם נוגסים בהרבה מאוד מההכנסה, ואז נשאר מעט מאוד כדי להוציא, ואנחנו חוטפים את זה גם על הראש כשזה מגיע בעצם לעליית הדולר-שקל, שמייקר לנו למעשה את כל המוצרים, ואז למעשה אנחנו פוגשים את עצמנו במצב שבסוף החודש אנחנו נשארים עם חור בכיס כי אנחנו בעצם הוצאנו הרבה יותר ממה שהיה מתוכנן, בין אם זה על המשכנתאות ועל ההלוואות שהיינו צריכים לשלם ריבית גבוהה, ובין אם על ההתייקרות שמוצרים מתייקרים.
"לכן, אני חושב שהתקציב של המדינה, שבעצם נתן לנו איזשהו חמצן על ידי זה שהמדינה מימנה חלק מהדברים – סבסדה תחבורה ציבורית, חינוך, הרבה מאוד תחומים שאנחנו פוגשים את זה – הדברים הללו באיזשהו מקום הולכים להיחתך, כי פשוט למדינה אין כסף לממן את זה. ככל שיעבור הזמן, אנחנו נבין שיש פחות ופחות כסף", הוא אמר.
על הדיווח כי השר סמוטריץ' "ניסח מחדש" את המכתב של כלכלני האוצר, טען פריימן כי "בתחזיות אתה יכול להיות הרבה יותר נדיב עם הדמיון. כשאתה מגיע לבדיקה בשטח של מה הנתון שהתפרסם, שם המרחב הוא הרבה יותר צפוף. אני חושב שבאיזשהו מקום, במיוחד אם רק לאחרונה דיברנו הרבה על כל העניין של סוכנויות הדירוג, אנחנו מגיעים לשלב שבו ירצו לראות את המספרים מדברים, ועם המספרים קשה לשחק.
"המשחק במילים הוא בעיקר על מסגרת הציפיות, החלומות קדימה, ופה כל אחד יכול לתכנן חלומות ככל שהוא רוצה, מה יכול להיות, להתפאר ולרוץ ובאיזשהו מקום להשתולל עם התחזית. אולם, אני חושב שפקידי האוצר קצת מחזירים אותנו בחזרה למציאות. הם רוצים שגם התחזית תהיה צמודה איכשהו לנתונים שמתפרסמים.
עוד טען פריימן, כי "אנחנו נמצאים באזור מאוד שברירי, שמאתגר לא רק את בנק ישראל שבהחלט אנחנו צפויים לשמוע ממנו שהוא נאלץ להעלות שוב את הריבית בחודש הבא, אלא גם מאתגר מאוד את האוצר. הריצה של הדולר כלפי מעלה שיכול לנוע במהירות לעבר ארבעה שקלים ויותר, היא מאוד מסוכנת כי זה עוד מאיץ אינפלציוני משמעותי מאוד. גם אם תהיה הסכמה כלשהי (על פשרה בנושא המהפכה המשפטית – ר"כ), זה יכול לקחת הרבה מאוד זמן עד שנראה חזרה לתוואי שהיינו בו לפני שנה".